ישראל, כך נדמה, הולכת לבחירות מוקדמות. אביגדור ליברמן ונפתלי בנט כיהנו שניהם בממשלת הימין של בנימין נתניהו, והתחרו ביניהם על תואר הסמן הימני ביותר בממשלה. כך שגם אם ימיה של הממשלה יתקצרו, היא משאירה מאחוריה סדרת חוקים ויוזמות חקיקה שנויים במחלוקת. חוט השני המקשר בין החוקים והיוזמות האלה הוא חיזוק הזהות היהודית של המדינה ודרישה אולטימטיבית ל"נאמנות", כאשר יהדות ונאמנות הופכים לתעודת זכאות למתן שוויון זכויות אזרחי.
הבחירות, הצפויות להתקיים במארס-מאי 2019, הן הזדמנות אולי אחרונה של בני העדה הדרוזית לפעול להסרת חרפת חוק הלאום, שמעצם טבעו מגדיר אותם כאזרחים סוג ב'. אם משימתם תיכשל, החוק הזה בוודאי יישאר לדיראון עולם. וכך, כמה שעות לאחר התפטרותו של שר הביטחון ליברמן מהממשלה [14 בנובמבר], אומר לאל-מוניטור בביטחון תא"ל במיל' אמל אסעד, בן העדה הדרוזית: "חוק הלאום יבוטל".
תא"ל אסעד לחם במלחמת יום הכיפורים בחווה הסינית באחד הקרבות המרים והעקובים מדם בתולדות צה"ל, פיקד על גדוד 932 בחטיבת נח"ל והיה מפקד מנהלת התיאום והקישור עם הפלסטינים. לאחר אישור חוק הלאום בכנסת [19 ביולי] הוא היה ממובילי הפגנת הדרוזים בכיכר רבין וכינה את ישראל בפוסט בפייסבוק "מדינת אפרטהייד". התבטאות זו הביאה את ראש הממשלה לפוצץ מפגש עם ראשי העדה שכינס במטרה לפייסם [2 באוגוסט], רק כי אסעד נכח בו. עברו הצבאי, גבורתו ונאמנותו למדינה לא הקנו לו זכויות אצל נתניהו.
מאז, נטל על עצמו אסעד תפקיד לשכנע את הציבור הישראלי היהודי שחוק הלאום אינו רק עניין של הדרוזים ומיעוטים אחרים, וכי על אזרחי המדינה היהודים לעמוד לצד בני המיעוטים וללחוץ על מקבלי ההחלטות בישראל כדי ש"הגיבנת שהותירה ממשלת נתניהו תוסר". "בבחירות הקרובות", הוא אומר, "לא נעבור על כך לסדר היום".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
