מאבקם של הקייסים, המנהיגים הרוחניים-דתיים של הקהילה האתיופית בישראל, נגד הממסד הרבני חרדי, זכה בשבוע שעבר בהישג נוסף [7 בנובמבר], כשהכרת המדינה בהם נכנסה לתוקף. ועדה ממשלתית ממליצה כעת כי הקייסים יוכלו לנהל טקסים בחגים, טקסי אשכבה, טקסי טהרה, לנהל בתי כנסת ועוד. עם זאת דרכם להכרה מלאה בסמכויות ההלכתיות כמו עריכת חופה עוד ארוכה.
כוהני הדת היהודים באתיופיה, הקייסים, שימשו מאות שנים כמנהיגים הדתיים והרוחניים של יהדות אתיופיה ושימרו באופן ייחודי את מצוות התורה. כשעלו יהודי אתיופיה לישראל (בעיקר בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת), הם גילו שהממסד הרבני לא מכיר בסמכותם הדתית של הקייסים.
לאחר מאבק ארוך שנים ובעקבות הפגנות זעם של אלפי יוצאי אתיופיה ב-2015, הוקמה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו לקידום שילובם בחברה הישראלית של יוצאי אתיופיה. בחודש פברואר השנה [2018] החליטה הוועדה להסדיר את מעמד הקייסים. נתניהו אמר אז: "יש לקהילה (האתיופית) מעמד מיוחד דווקא כי היא שמרה על מורשת ישראל תוך ניתוק מוחלט. זה מרגש אותי, זה קרוב ללבי, ולכן המעמד שאנו מציינים היום הוא גם היסטורי".
לצורך יישום החלטת הוועדה הוקמה ועדת משנה. ועדת המשנה התבקשה בעצם להתוות את הכללים ליישום, והיא ממליצה כעת לפתוח בתי מדרש ללימוד ולהכשרת הקייסים של הדורות הבאים, ולקבוע תקנים ייעודיים למשרת קייס במועצות הדתיות. בשלב ראשון יוכרו ויועסקו במשרות מלאות 28 קייסים במועצות דתיות שונות, וככל הנראה הם יוכלו להעניק שירותי דת לכלל האוכלוסייה, ולא רק לבני העדה האתיופית. בסוף התהליך אמורים לקבל הכרה עוד כ-30 קייסים, אשר כיום משמשים כמנהיגים רוחניים לא רשמיים של קהילות אתיופיות בישראל. הסמכות הבלעדית במינוי קייסים תהיה של האישיות הרוחנית העליונה בעדה האתיופית, המכונה "מלוקסה".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
