הקדמת הבחירות בישראל באה במטרה אחת: להפוך את האירוע למשאל עם על "בנימין נתניהו, כן או לא". זה הקרב האחרון, הנואש, של נתניהו במאמץ להמיר את המשפט הפלילי שכנראה צפוי לו, במשפט העם.
התכנית היא למקד את מסע הבחירות של הליכוד בחקירות נגדו, לשכנע את ציבור הבוחרים ש"תופרים לראש הממשלה תיק", ולהשיג ניצחון אלקטורלי מהדהד שיוצב כמחסום אל מול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדיוק כשהוא מתיישב ונערך להכרעת גורלו של ראש הממשלה. בדיוק כמו בבחירות הקודמות [2015], נתניהו יחזיק במושכות הקמפיין, יחלוק אותן רק עם בני משפחה וקומץ מקורבים (חלקם הגדול של מקורביו חשודים או עדי מדינה נגדו) וימקד את המסרים בחפותו של ביבי, מלך ישראל.
לא כולם בליכוד מאושרים מהפיכתה של מפלגת השלטון לשכפ"ץ אנושי של ראש הממשלה. בצמרת הליכוד לא כולם משוכנעים שנכון לצאת בעוצמה נגד המשטרה, שומרי הסף והרגולטורים, כולל הפרקליטות, במקום להתמקד בהישגי הממשלה בתחומי הביטחון, הכלכלה ומדיניות החוץ. הבעיה היא, שלמעט רמזים חלושים פה ושם מפיו של גדעון סער, הנתפס בבית ראש הממשלה כ"ראש הנחש", כל השאר מתיישרים על פי המשרוקית של בלפור. 29 חברי הכנסת של הליכוד, בנוסף לכמה מיועדים, מאיינים את עצמם לחלוטין אל מול משפחת נתניהו וצרכיה המשפטיים. דבר כזה מעולם לא היה כאן.
ישראל מעולם לא הלכה לבחירות כשכל כך הרבה שאלות מהותיות עדיין פתוחות. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אומר שהבחירות הקרובות הן החשובות ביותר מאז רצח רבין [1995]. תאריך כבר יש (9 באפריל 2019), רשימת מועמדים מסודרת עוד אין. כך, למשל, עדיין אי אפשר לדעת מי יוביל את רשימת המחנה הציוני בבחירות שיתקיימו כבר בעוד שלושה וחצי חודשים. האם יהיה זה אבי גבאי, או שמא נחווה מפץ פוליטי נוסף שיקפיץ לראש הרשימה גנרל עתיר מנדטים כרמטכ"ל לשעבר בני גנץ? האם בני גנץ אכן יקים מפלגה חדשה, כפי שהתכוון לעשות, או יוותר על הרעיון מקוצר הזמן ויחבור למפלגה קיימת, כמחנה הציוני או יש עתיד של יאיר לפיד? האם יהיו חיבורים ומיזוגים בגוש המרכז-שמאל?
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
