האם תנועת ה-BDS מועילה למימוש שאיפותיהם של הפלסטינים?
המאבק הכולל שתנועת ה-BDS מנהלת נגד מדינת ישראל הפך אותה לנכס של הימין ישראלי. בפועל, היא לא קידמה את פתרון שתי המדינות ולא החזירה פליט אחד לישראל. בית הדין הבינלאומי בהאג מפחיד את נתניהו הרבה יותר.
בשבועות האחרונים רשמה לזכותה תנועת ה-BDS שורה של הצלחות מרשימות. ענקית התיירותAIRBNB החליטה [19 בנובמבר] להסיר מאתרה את הדירות שנמצאות בהתנחלויות הישראליות "בגדה המערבית הכבושה", בטענה שהן שוכנות במרכזו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני (אם כי התנועה הביעה את אכזבתה מכך שההחלטה פסחה על מזרח ירושלים).
כמה ימים אחרי כן [28 בנובמבר], לרגל "יום הסולידריות הבינלאומי" עם הפלסטינים, קידם הסנאט באירלנד שלב נוסף בחקיקה להחרמת מוצרי ההתנחלויות. זאת לאחר שעלו בתוהו מאמציה של ישראל לרכך את החוק.
למחרת, אישר הקונגרס בצ'ילה ברוב גדול הצעה הקוראת לממשלה הצ'יליאנית לפעול להחרמת התנחלויות בכל הסכם עתידי עם ישראל, ולבחון מחדש את הסכמי העבר. כמו כן הוחלט להפיץ הנחיות לאזרחי צ'ילה שמבקרים בישראל או עושים בה עסקים, כדי לוודא שהם "לא יתמכו בקולוניזציה או ישתפו פעולה עם הפרות זכויות אדם בשטחים הכבושים."
לאחרונה, לקראת סוף 2018, פרסמה תנועת ה-BDS רשימה של 18 "צעדים מדהימים", כלשונה, שעשתה השנה למען זכויות הפלסטינים באמצעות חשיפת "פשעי ישראל ומדיניות האפרטהייד". התנועה קוראת לתומכיה לתרום מכספם כדי להפוך את המילים "חופש, צדק ושוויון" מ"שאיפה למציאות".
