אחרי שיצא אל הפעילים הדרוזים שהפגינו מול ביתו ביום שני [14 בינואר] והבטיח להם שיפעל לתקן את חוק הלאום – הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת חוסן לאומי, בני גנץ, חזר לשתוק (לפחות זמנית). יתכן שנרתע מההתקפה הפרועה והמאורגנת נגדו מצד מפלגות הימין ובראשן הליכוד. מרגע שאמר את הדברים התנפלו עליו פעילי הימין, וטענו כי כעת נחשף פרצופו האמיתי כ"שמאלן". בבחירות 2019, אולי יותר מתמיד, התיוג "שמאלן" הפך למילה נרדפת לבגידה בערכים לאומיים, גם אם אתה רמטכ"ל לשעבר וגם אם את רוב חייך הבוגרים העברת בצבא כחייל קרבי.
אחרי שגנץ החל לבלוט בסקרים כמועמד היחיד שמאתגר את נתניהו בנתוני ההתאמה לראשות הממשלה, ולאור העובדה שעברו הביטחוני הפך אותו לאטרקטיבי גם בימין הרך, בליכוד רק חיכו להזדמנות להדביק לו את תדמית השמאלן התורן. במשך ימים רבים שמר גנץ על שתיקתו, כחלק מאסטרטגיה שנועדה למצב אותו כאיש מרכז עם נטייה לימין בסגנון יצחק רבין, כך שבליכוד התקשו להכות בו. אבל ביום שני בבוקר, לאחר שיצא אל המפגינים הדרוזים שחיכו לו ליד ביתו בראש העין, ניתן האות. שרים וחברי כנסת מהימין נופפו בראייה המרשיעה: גנץ רוצה לתקן את חוק הלאום משמע הוא שמאלן.
בפועל גנץ לא דיבר הרבה ולא דקלם סיסמאות בחירות. ניכר שדבריו נאמרו מדם לבו והוא מאמין בהם. "אעשה כל שביכולתי לתיקון חוק הלאום", הוא אמר, "יש לנו ברית דמים, אבל יותר מכך יש לנו ברית חיים. אנחנו צריכים לחזק את השותפות בינינו".
אמנם יש כאלה במחנה השמאל-מרכז שציפו מגנץ ללכת עד הסוף ולהודיע שהוא יבטל את החוק המפלה הזה, אלא שעכשיו גנץ הוא פוליטיקאי עם יועצים אסטרטגיים ואילוצים אלקטורליים, לכן הוא בחר בדרך ביניים. אבל גם כך, יום שני האחרון ייזכר כטבילת האש הראשונה של הרמטכ"ל לשעבר בחייו החדשים בפוליטיקה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
