בעוד שבועיים, כלומר פחות מחודשיים לפני הבחירות שיתקיימו ב-9 באפריל, יזכה הליכוד בראשות בנימין נתניהו לתרומה של תשדיר שירות עתיר רייטינג. ידידיו בוושינגטון ובוורשה יכנסו ב-13 בפברואר ועידה בינלאומית בת יומיים בנושא "השלום והביטחון במזרח התיכון", בהשתתפות 70 מנהיגים מכל העולם, כולל העולם הערבי. ראש הממשלה מצידו החליט אתמול (28 בינואר), שלא במפתיע, להיענות להזמנה האמריקאית-פולנית. מאחורי הכותרת הנייטרלית לכאורה של הוועידה מסתתרת מילת הקסם של נתניהו, שהיא מילת המפתח בקמפיין הבחירות שלו: איראן. זו עובדה: דיווח על התקפת חיל אוויר על בסיס איראני בסוריה דוחק הצידה ידיעה על ראיות חדשות לשוחד.

תמונה משותפת אחת של מנהיגים ערבים בוועידה אנטי-איראנית שווה יותר מרבבות מלים על החמצת יוזמת השלום הערבית – מתווה שמציע לישראל גם להשתחרר מהכיבוש וגם לבודד את הכוחות האסלאמיים הקיצוניים ובראשם איראן וחיזבאללה. תמונה אחת של מערכת "כיפת ברזל" מיירטת טיל בשמי החרמון, חזקה יותר מאלף מילים על איום הרקטות שאינו מרפה מתושבי עוטף עזה. בתקופת בחירות, כשהמועמד לראשות הממשלה הוא גם שר הביטחון, ערכן של התמונות הללו גדול עוד יותר.

נתניהו טוען, שהחלטה לפרסם לפני הבחירות כוונה להגיש נגדו (בכפוף לשימוע) כתב אישום אינה "משחק הוגן". כלום הסרת הערפל סביב ההתקפות בסוריה, דווקא עכשיו, לטובת התרברבות מסוכנת היא בגדר "משחק הוגן"? תאמרו כי לא יעלה על הדעת שמאחורי הסלמת העימות בגזרה הצפונית מסתתרים חישובים אישיים-פוליטיים קצרי טווח, חישובים הסותרים את האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל? יעלה גם יעלה. ויש גם דוגמאות.

מאז 13 בספטמבר 2018 מונח על שולחנו של נתניהו מתווה לעסקה בין רוסיה לארה"ב בנושא סוריה ואיראן. על פי דיווח של ברק רביד בערוץ 10 [20 בדצמבר], רוסיה התחייבה להוציא את הכוחות האיראנים והפרו-איראנים מסוריה. במסמך שהעביר יועצו של הנשיא פוטין ליועץ לביטחון לאומי הישראלי מאיר בן שבת, ביקשה רוסיה כי בתמורה לכך הנשיא טראמפ יקפיא את התכנית להחמיר את הסנקציות על איראן ויפתח בדיאלוג עם מוסקבה בסוגיה האיראנית. בנוסף דרשה רוסיה שארה"ב תוציא את כוחותיה מסוריה, מהלך שטראמפ הכריז עליו בחודש שעבר [דצמבר] באופן חד-צדדי. בכך אבד לארה"ב ולישראל קלף חשוב במיקוח עם רוסיה ואיראן.