שתי הרקטות שנורו בחמישי בערב [14 במארס] מרצועת עזה לגוש דן, טלטלו את תל אביב ושכנותיה והסיטו את הדיון התקשורתי מהצרות שנחתו על מפלגת כחול לבן. שעה קודם לכן נפתחה מהדורת החדשות של ערוץ 12 בידיעה דרמטית על כך שאיראן פרצה לטלפון הנייד של יו"ר המפלגה בני גנץ ושאבה את כל תוכנו. בהמשך הוצג סקר עדכני המצביע על המשך מגמת היחלשותה של המפלגה ועל ירידה במדד ההתאמה של גנץ לראשות הממשלה מול נתניהו. הנתון המדאיג ביותר בסקר הזה, מבחינת כחול לבן, הוא היתרון המובהק לגוש הימין. המשמעות היא, שאילו הבחירות היו נערכות היום היה נתניהו ראש הממשלה, אף שהליכוד נחלש מעט ומקבל 28 מנדטים כאשר מפלגת גנץ היא עדיין הגדולה ביותר עם 31 מנדטים.

הירי המפתיע לכיוון תל אביב הפך ברגע אחד את סדר היום הפוליטי. גנץ וכחול לבן ניצלו מעיסוק תקשורתי מביך על פריצת הטלפון והירידה בסקרים. עבור מפלגת הגנרלים, אירוע ביטחוני שכזה הוא הזדמנות, ואכן בזה אחר זה הגיבו הרמטכ"לים לשעבר גנץ וגבי אשכנזי על ההתפתחויות הביטחוניות. בעוד ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו מכנס דיון ביטחוני בקריה, הודיעו במפלגת כחול לבן על התייעצות ביטחונית משלהם, מעין קבינט צללים.

כל זה בא בסיומו של שבוע גרוע מבחינת כחול לבן, שהחל עם סקרים בידיעות אחרונות והארץ [10 במארס] שהצביעו על ירידה חדה במספר המנדטים של המפלגה בעוד הליכוד שמר על יציבות. מסתבר שנתניהו צלח בשלום, אלקטורלית, את הצרות המשפטיות, לפחות לעת עתה. לפי הסקרים הללו מפלגת כחול לבן לא הצליחה למנף פוליטית את ההחלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נתניהו. תגובתו של גנץ הייתה קצרה ולא אפקטיבית. לא היה צריך מידע פנימי כדי להבין שמשהו לא עובד בקמפיין של כחול לבן, שהמומנטום וההתלהבות הראשוניים התפוגגו. כשזה קורה לרשימה חדשה שבקושי מלאו לה שלושה שבועות, פחות מחודש לפני הבחירות, זה אירוע בעייתי.

כחול לבן היא צירוף של שלוש מפלגות: מפלגת חוסן לישראל של גנץ, תל"מ של משה יעלון ויש עתיד של יאיר לפיד. אפקט האיחוד היה מיידי וסוחף. כחול לבן העבירה קולות מהימין והפכה למפלגה הגדולה עם 38-37 מנדטים. היא העמידה את גוש הימין בסכנה, לראשונה במערכת הבחירות הנוכחית.