עיתונאים חרדיים מפגינים דומיננטיות הולכת וגוברת בטוויטר. מה שהתחיל כתופעה שולית הפך בשנה האחרונה לתופעה רחבה, עם גידול במספר המצייצים ובמספר העוקבים מקרב הציבור הכללי. גם השפעתם של העיתונאים החרדיים על השיח הכללי ברשת החברתית הפופולארית גדלה. התופעה בולטת במיוחד במערכת הבחירות הנוכחית, שבמהלכה עיתונאים ופוליטיקאים חרדים מעדכנים, לעתים בפרסום ראשון, חדשות מתוך המגזר, אבל לא רק.

אריה ארליך (32), עורך בעיתון "משפחה", הוא מחלוצי העיתונאים החרדיים בטוויטר. הוא פתח את החשבון שלו בפברואר 2013 וצבר עד כה קרוב ל-30 אלף עוקבים. "כשאני פתחתי את החשבון שלי הייתי מהעיתונאים החרדיים הראשונים במדיום הזה", הוא מספר לאל-מוניטור. "בהתחלה לא מעט צייצנים פנו אלי ושאלו אותי אם זה מקובל בחברה החרדית. אבל היום אין טבעי מזה. סגן ראש עיריית ירושלים, יוסי דייטש החרדי, מחזיק בחשבון טוויטר פעיל. גם יו"ר ש"ס אריה דרעי הוא בין המצייצים הנמרצים".

העיתונאי שמעון ברייטקופף (11 אלף עוקבים) משוכנע שהנוכחות החרדית ברשת החברתית מנפצת סטיגמות ומיתוסים. "הטוויטר גילה שהחרדים הם אנשים כמו כולם", הוא אומר לאל-מוניטור. "יש בהם מגוחכים, יש בהם מבריקים, ויש בהם גם טיפוסים שלא מבינים בדיחות. הטוויטר עשה האנשה לחרדים שעד היום הוצגו כסטראוטיפ. לדעתי זה חשוב בעיקר בטוויטר מאחר שזה מדיום מרכזי לעיתונאים ומעצבי דעת קהל. הנפגעים הם הכתבים לענייני חרדים בכלי התקשורת המרכזיים שפרחו בשנות ה-90 אבל מאבדים בשנים האחרונות את הבכורה. כעת כבר לא צריך להפגין אומץ הרואי כדי להסתנן ככתב לתעד את המתרחש במאה שערים. מאה שערים הגיעה לטוויטר".

"אפשר לומר שהדרך הטובה ביותר להכיר את העולם החרדי, באופן יחסי כמובן, היא דרך הטוויטר", מסביר ירח טוקר (25 אלף עוקבים), איש יחסי ציבור ודוברו של ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "לפני עידן הטוויטר, רווחה תופעה של כתבים (חילוניים) לענייני חרדים. כיום אנחנו כמעט ולא רואים את התופעה. גם בתוכניות ראיונות, כשיש נושא רלוונטי על הפרק, מעלים חרדים ולא פרשנים לענייני חרדים. לדעתי, הטוויטר אחראי לזה במידה מסוימת. החרדים מספרים על עצמם בצורה הרבה יותר אותנטית ואמינה, ויש להם קול משלהם. כבר אין צורך שמישהו יתווך אותם לחברה הישראלית. כשאתה רוצה לדעת היום על החרדים, אתה פשוט עוקב אחריהם בטוויטר".