יומיים אחרי סיומה של מערכת בחירות סוערת ומפלגת [11 באפריל], היה משהו אחד שאיחד את אזרחי המדינה כולה: התקווה המשותפת לראות נחיתה מוצלחת על הירח של החללית הישראלית "בראשית". לקראת השעה 22:00 בלילה מדינה שלמה עצרה את נשימתה מול מסכי הטלוויזיה, שהעבירו בשידור חי את נחיתתה של בראשית על הירח. אולם דווקא ברגע הקריטי, תקלה בלתי צפויה גרמה להתרסקות החללית. אחרי ארבע דקות מותחות במיוחד הודיעו מנהלי המשימה כי בראשית התרסקה על אדמת הירח. המשימה, כפי שהוגדרה בתחילת הפרויקט, כשלה.

מלבד אנשי הפרויקט שעמלו עליו שנים ארוכות, מי שהתאכזבו במיוחד היו ילדי ישראל, שאלפים מהם עקבו בדאגה אחרי שיגור החללית. חלקם הגיעו לבית הנשיא על מנת לצפות בנחיתה וציפו לחגוג עמו את הצלחת המשימה. אחד מהם היה יואב אדלשטיין בן השמונה ממודיעין-מכבים-רעות, שהגיע לבית הנשיא יחד עם אמו יעל. "הכנו בבית מודל מיוחד מקרטון של בראשית כשהיא נחה על הירח, ותכננו להציג אותו לנוכחים באירוע בבית הנשיא לאחר הנחיתה המוצלחת", מספרת האם לאל-מוניטור. "כשהבנו שהנחיתה כשלה, הבן שלי החליט להשאיר את המודל בתיק. אמנם הנשיא עודד אותנו, אבל הייתה אווירה פחות חגיגית. זה הרגיש לנו לא מתאים להציג את המודל".

מלבד המשימה המדעית של בראשית, ליזמי הפרויקט היה גם חזון חינוכי – לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בדומה ל"אפקט אפולו". נדמה שבמשימה הזו הם עמדו בהצלחה. "לשיגור החללית היה אפקט עצום על התלמידים. אני רואה ילדים בכתה ג' שיושבים מרותקים לכל מידע על החללית. זה מסעיר את דמיונם. זה מדליק להם את הסקרנות", אומרת לאל-מוניטור מרב שרון-גריידינגר, רכזת מדעים בבית ספר "אילנות" בחיפה שליוותה מקרוב את השיגור. "אחרי ההתרסקות הייתה אמנם אכזבה גדולה, אבל עודדנו אותם ואמרנו להם שעצם ההישג של הגעה לירח, למרות הכישלון בנחיתה, הוא חשוב".

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סוכנות החלל הישראלית, כלל לא רואה בהתרסקות של בראשית כישלון. "מבחינה מדעית-הנדסית בראשית לא כשלה. הסיבה לכישלון היא טעות אנוש. אחד המהנדסים לחץ על כפתור שהוא לא היה אמור ללחוץ עליו", הוא אומר לאל-מוניטור. "ברור שהיה הרבה יותר משמח לו החללית הייתה יושבת כעת בשלמותה על הירח. אבל גם הציבור מבין, שעצם לכידת הירח והעובדה שכלי ישראלי הגיע לירח הם הישג טכנולוגי עצום".