ישראל הרשמית מכחישה, או ליתר דיוק אינה מודה, שיש לה הסכם עם חמאס. שרת המשפטים איילת שקד, אשר יחד עם חברה למפלגה נפתלי בנט מנהלת קמפיין שכותרתו "בנט יכריע את חמאס", הודתה ביום שני [1 באפריל] בראיון לערוץ 13 ש"אין לי מושג אם יש הסכם עם חמאס, לא קיבלתי שום עדכון". עוד לפני הריאיון קראו שקד ובנט לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני ואמרו כי יצביעו נגד "חתימה על הסכם הכניעה של ישראל לחמאס", כדברי בנט.
כאן קבור הכלב. אם ישראל חתמה או סיכמה על הסכם עם חמאס, משמע כי הוא כבר אינו ארגון טרור וכי ישראל מכירה בו הלכה למעשה. זו כנראה הסיבה העיקרית שנתניהו נמנע מלכנס את הקבינט. אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שמה שהתרחש על גבול עזה בשבת האחרונה [30 במארס] הוא תוצאה של הבנות בין הצדדים, מעין הסדרה קטנה שישראל וחמאס הגיעו אליה בתיווך מצרים, בדרך להסכם רחב יותר.
אין מדובר בהסכם הפסקת אש, שמטבע הדברים מדינות וארגוני טרור יכולים להגיע אליהם, כמו גם הסכם לחילופי אסירים ושבויים. ארה"ב, למשל, הגיעה להסכם על שחרורו של החייל בו רוברט ברגדאל ב-2014 מבלי להסיר את הטליבאן מרשימת ארגוני הטרור; כך גם שחרורו של העיתונאי האמריקאי פיטר תאו קרטיס משבי ארגון הג'יהאד ג'בהת אל-נוסרה באותה שנה, ארצות הברית ממשיכה לראות בחוטפים ארגון טרור לכל דבר.
ישראל הגיעה בשנים האחרונות להבנות הפסקות אש עם חמאס אין ספור פעמים, לאחר כל סבב אלים ברצועה. בתיווך מצרי אף נחתם ב-2011 הסכם לשחרור כאלף אסירים בתמורה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. למרות ההסכמים הללו והפגישות העקיפות שהתקיימו בקהיר, המשיכה ישראל לראות בחמאס ארגון טרור לכל דבר. דובר צה"ל, המפרסם הודעות לתקשורת לאחר כל תקיפת תגמול אווירית בעזה, נוהג להשתמש במינוח "תקיפת יעדי טרור ותשתיות של ארגון הטרור חמאס".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
