בתחילת העשור הנוכחי ניתן היה לספור על כף יד אחת את האנשים שמכירים את ענף הלקרוס בכלל ובישראל בפרט. אך מסתבר שעם חזון, כוח רצון והרבה לב ונשמה הכל אפשרי. בסוף החודש שעבר [יולי 2019] נבחרת הנשים של ישראל זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה שהתקיימה בישראל. הישג זה מרשים עוד יותר נוכח העובדה שבנבחרת הישראלית משחקות שש בנות צבריות לצד יהודיות אמריקאיות שעשו עלייה. "לראות את הדרך שעשו השחקניות בענף ספורט שלא היה קיים בישראל עד לפני שמונה שנים, זה פשוט דבר מדהים", אומר לאל-מוניטור דיוויד לסדיי, מנכ"ל איגוד הלקרוס הישראלי, "ידעתי שנהיה טובים, אבל לא ידעתי עד כמה".
מדליית הכסף של הנשים היא השיא (לעת עתה) בשורת הישגים נהדרים של נבחרות הלקרוס הישראליות: מקום שישי לנשים באליפות העולם לפני שנתיים [2017] ומקום רביעי באליפות אירופה לפני ארבע שנים [2015]; נבחרת הגברים סיימה במקום השביעי בשתי אליפויות העולם האחרונות [2014, 2018].
לקרוס הוא משחק שהומצא על ידי ילידי צפון אמריקה לפני בערך 400 שנה והיה אלים למדי. הלקרוס בגלגולו המודרני הגיע לקנדה במאה ה-19 ואפילו שוחק באולימפיאדות הראשונות של המאה ה-20. יש שמגדירים אותו כשילוב של כדורגל, כדורסל והוקי קרח. הוא פיזי ומהיר מאוד. כמו בכדורגל גם כאן המטרה היא להכניס כדור לשער, אך בלקרוס זה קורה באמצעות מקל שבקצהו רשת. המשחק נמשך 80 דקות ובכל קבוצה עשרה שחקנים. קנדה וארה"ב הן הנבחרות המובילות בעולם.
ישראל התוודעה למשחק בשנת 2011. לסדיי וחברו סקוט נייס, כיום יו"ר איגוד הלקרוס בישראל, היו אז שני אמריקאים צעירים בשנות ה-20 לחייהם שעלו לארץ והחליטו לייבא לכאן את המשחק האהוב מאוד בארה"ב, מתוך מחשבה שהוא יצליח לחבר בין יהודים אמריקאים כמוהם לישראל. העיר שבה בחרו לתקוע יתד ראשונה הייתה אשקלון, בין היתר מכיוון שהעיר בולטימור האמריקאית והעיר אשקלון הן ערים תאומות מאז 2003, ובבולטימור קיימת קהילה יהודית ענפה שחובבת את המשחק. "זה היה משמעותי מבחינתנו", מספר לסדיי, "כי הקהילה היהודית עזרה לנו עם אנשי מקצוע ונתנה ציוד ללא תמורה".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
