אין ספק שאביגדור ליברמן הוא המנצח הגדול של בחירות ספטמבר. בתוך מספר חודשים מפלגת הנישה שלו הצליחה כמעט להכפיל את כוחה (מ-173 אלף איש שנתנו לה את קולה באפריל ליותר מ-310 אלף קולות בספטמבר). לפי ניתוח שערך גלובס, רבים מהמצביעים החדשים הם מאוכזבים טריים של כחול לבן הצעירה. לדוגמא, בתל אביב זינקה ישראל ביתנו מ-1.4% באפריל ל-4.4% בספטמבר, בעוד שכחול לבן ירדה שם מכמעט 46% לפחות מ-43%. בגבעתיים, לשעבר מעוז מפלגת העבודה, צמחה מפלגתו של ליברמן ב-452%; ברעננה נרשמה עלייה של 318%, בהוד השרון עלייה של 285% ובהרצליה זינקה ישראל ביתנו ב-195%.

מה גרם לאזרחים השבעים מתל אביב ומאזור השרון לנדוד מכחול לבן, מהעבודה ואפילו ממרצ למפלגה שראשיה לשעבר מסובכים בפלילים, ומחליפיהם הם חיילים אלמונים של ליברמן? אפשר להניח שרוב המצביעים החדשים לא הפכו בתוך מספר חודשים את עורם מליברלים שומרי חוק ושוחרי שלום לחסידיו של המתנחל המצטיין בהסתה נגד המיעוט הערבי ובהשמצת מערכת המשפט. הם קראו בוודאי את הסיפורים על התעשרותה של מיכל ליברמן בת ה-20 ועל העדים שנעלמו ונאלמו.

חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו מסביר את סוד הצלחתה בהזדהות עם המסרים שלה בנושאי דת ומדינה, כמו תחבורה ציבורית בשבת, בעיות הגיור וחוק הגיוס. ליברמן צירף לכך עתה דרישה לבטל את חוק המרכולים, לדון בהסדרה ברצועת עזה, בקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה ובהעלאת מסים. בנוסף לכך הוא תובע מראש הממשלה "לפרק את גוש החרדים והמשיחיים שלו". אפרופו משיחיים, השבוע [13 באוקטובר] העלה ליברמן לעמוד הפייסבוק שלו תמונה משותפת עם רב שנוהג לבוא לביתו מדי ערב סוכות כדי לכבדו בארבעת המינים. הרב הוא שליח  חב"ד, החסידות הידועה במשיחיותה.

ליברמן ביסס את מעמדו כפוליטיקאי לוחם שנאבק על עמדותיו ואשר מוכן לוותר למענן על מנעמי השררה. הוא זוכה להערצתם של רבבות ישראלים שמכירים לו תודה על סירובו להעניק לנתניהו את 61 המנדטים שהיו משאירים אותו בשלטון. באותה שעה, הדרישה להפקיד את ראשות הממשלה בשנתיים הראשונות בידי בני גנץ נהפכה לדגל של כחול לבן. בין אם המשא ומתן הקואליציוני יוביל להקמת ממשלת אחדות, ובין אם אזרחי ישראל ייגררו בחורף לבחירות נוספות – בתודעת הציבורית יתחזק הרושם שליברמן הוא "איש עקרונות" ואילו גנץ וחבריו הם חבורת אופורטוניסטים חסרי עמוד שדרה.