הכניסה החגיגית המסורתית של ראש הממשלה למשכן הכנסת ביום השבעתה התבצעה השבוע כמעט בהיחבא. בנימין נתניהו הגיע בצהרי יום חמישי [3 באוקטובר] אל הכנסת מכניסה צדדית, ונבלע מיד בתוך חדר סיעת הליכוד. מסביב שלטה אווירה של חוסר ודאות.

כמה שעות קודם הוא נועד עם יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן לפגישה ראשונה אחרי תקופת נתק ארוכה, רק כדי להבין שממנו לא תצמח לו ישועה. את הפגישה זימן נתניהו והיא התקיימה בארבע עיניים, אך הסתיימה בלא כלום. ליברמן לא זרק לו חבל הצלה, ולעת עתה נותר עדיין בתפקיד התליין שלו. אם צריך עוד הוכחה לכישלון הפגישה, אפשר היה למצוא אותה בניסיונותיו הכמעט נואשים של נתניהו ללכוד את מבטו של ליברמן בעת שנאם ודיבר על המצב הביטחוני הרגיש המחייב לטענתו אחדות, אך ליברמן במופגן כמעט נמנע מלהביט בו.

נתניהו לא היה איש בשורות לחברי סיעתו. שבוע אחרי שקיבל מנשיא המדינה את המנדט להרכבת ממשלה, הוא נותר באותו המצב: עם בלוק של 55 חברי כנסת מהליכוד, מהסיעות החרדיות ומסיעת ימינה, אך בלי אופק ובלי תקווה. למעשה מצבו אף הורע. כחול לבן מבוצרת ומחוזקת בעמדתה שלא לשבת איתו בממשלה בשל תיקיו הפליליים, שהשימוע בעניינם החל השבוע, ולא מראה סימנים של שבירה.

כדמי רצינות, הודיע מספר 2 בכחול לבן, יאיר לפיד, כי הוא מוותר על הרוטציה עם יו"ר הסיעה בני גנץ על ראשות הממשלה, כדי לקדם את הקמתה של ממשלת אחדות. לפיד עשה זאת לאחר שבמשך ימים נתניהו האשים אותו כי הוא זה שמטרפד הקמת ממשלת אחדות, כיוון שבתרחיש כזה יאלץ לוותר על הרוטציה. אף שבפועל אין לוויתור הזה משמעות פרקטית – גם אם הייתה קמה ממשלת אחדות על בסיס רוטציה בתפקיד ראש הממשלה, היא לא הייתה כוללת את לפיד אלא רק את גנץ ומועמד הליכוד – הרי שהמהלך הזה הוכיח שבכחול לבן, למרות חילוקי הדעות והמתחים בקוקפיט, נותנים פייט לתמרונים הפוליטיים של נתניהו.