הם שותקים כשהחבר'ה מיצהר שורפים דרך שגרה את שדותיהם של השכנים הפלסטינים ומכים את בעליהם. הם לא פוצים פה כשהבריונים פוצעים מתנדבים ישראלים, שבאים לגדה כדי להגן בגופם על עובדי אדמה ורועים פלסטינים מפני שוד סדרתי של אדמות בחסות המדינה וכוחות הביטחון. כנראה שהסרגל המוסרי שלהם אינו מאפשר לגזור גזירה שווה בין בעיטה בזקנה פלסטינית, שמעזה למסוק את עצי הזית שלה, לבין יידוי אבנים בחיילים יהודים, או לשים זה לצד זה שבירת יד של שמאלן יהודי שבא להגן עליה, ופגיעה בגופו של חייל ישראלי שנשלח להגן על מתנחלים מפירי חוק. 

ביום טוב, זקנה פלסטינית מוכה ופעיל שלום פצוע זוכים לידיעה קטנה בעמוד 12 בעיתון יומי. חייל צה"ל שנפגע מידי פורעים ביצהר – זה כבר סיפור פותח מהדורות. פוליטיקאים משמאל ומימין, כולל מכשירי השרצים הגדולים מימינה, מזדרזים לגנות. הרמטכ"ל וקציניו מבטיחים "לא עוברים בשתיקה על פגיעה החיילים צה"ל". אפילו ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו התפנה מעיסוקיו, כדי להודיע שהוא "מחזק את לוחמי ומפקדי צה"ל, שעושים לילות כימים כדי להגן על ביטחונם של כל אזרחי ישראל, ללא יוצא מן הכלל."

התגובה המעניינת ביותר רשומה על שמו של אלוף פיקוד מרכז נדב פדן, הממונה על הגזרה. בעקבות שרשרת האירועים ביצהר, הודיע האלוף [20 באוקטובר] כי "צה״ל וכוחות הביטחון פועלים בשיתוף פעולה מלא עם המועצה האזורית שומרון, על מנת למנוע פעולות מסוג זה ולהבטיח שמירה על הביטחון ושגרת החיים בקרב תושבי הגזרה". למה הדבר דומה? להודעה של שומר השדות והמטעים, שהוא משתף פעולה עם חברה שמספקת באופן סדיר דלק לשורפי השדות ושירותים לגודעי העצים. ולא, לא מדובר ב"עשבים שוטים" או כפי שטען ראש המועצה, יוסי דגן, ב"אנשים מחוץ ליישוב".

מקרה יצהר אינו היוצא מהכלל. כפי שקובעת הכותרת "מקרה מבחן: יצהר", שארגון "יש דין" בחר לדו"ח מיוחד אותו פרסם בדיוק לפני שנה [אוקטובר 2018], אלימות מתנחלים הינה "כלי להשתלטות על אדמות פלסטיניות בחסות המדינה והצבא". נייר העמדה של הארגון מתמקד ב-40 מקרים שאנשיו תיעדו בחודשים ינואר 2017 עד מארס 2018, שבהם מתנחלים (ואזרחים ישראלים אחרים) שהגיעו מההתנחלות יצהר ומהמאחזים שבסביבה, פגעו בתושבי שישה כפרים פלסטינים סמוכים או ברכושם. בין השאר מדובר באלימות פיזית קשה, הצתות של בתים ורכוש, שחיטת בעלי חיים ועקירה וכריתה של עצים וגידולים חקלאיים אחרים.