במלאת 25 שנים להסכם השלום בין ישראל לירדן, לא רק שלא היו חגיגות או טקסים סמליים לציון המאורע, אלא שההקשרים שבהם הוא הוזכר היו שליליים דווקא. לפי הדיווח של קסניה סבטלובה באל-מוניטור, המלך עבדאללה מסרב להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בד בבד ירדן דחתה את בקשת ישראל להאריך את פרק הזמן שבו יותר לחקלאים ישראלים להמשיך לעבד את שדותיהם במובלעות צופר ונהריים, אשר תקופת חכירתם על ידי ישראל הסתיימה כעת, ובמקום זאת הציעה פיצוי כספי לחקלאים על היבול שנותר בשדות.

שר החוץ הירדני, איימן אל-ספאדי, שנפגש בעניין זה עם היועץ לביטחון לאומי של ישראל, מאיר בן שבת, שיבח אמנם את הקשר הביטחוני בין שתי המדינות, אך אמר לו בין השאר כי העיכובים במיזמים הכלכליים המשותפים פוגעים ביחסי ירדן-ישראל, ואף ציין במפורש את מיזם תעלת הימים התקוע.

בישראל מביטים כל העת מזרחה אל ממלכת ירדן, החוצצת בינה לבין עיראק המסוכסכת שבה השפעה איראנית ממשית, ומעבר לעיראק יש את איראן עצמה כמעצמה אזורית המאיימת על ישראל. לדברי שני שרים ששוחחו עם אל-מוניטור, ירדן יציבה היא אינטרס ישראלי לאומי חשוב במעלה, ויש לפעול כך שלא תיפול בידי גורמים איסלמיים שעלולים להפוך גם את הגבול המזרחי לחזית מבחינת ישראל.

אלא שכל זה לא מתבטא במישור הכלכלי. עבור ישראל, יחסי הסחר עם ירדן הם שוליים יחסית ומהווים במונחי ייבוא-ייצוא רק כשליש האחוז מסך סחר החוץ של ישראל (כשני מיליארד שקלים בסה"כ ב-2018). עבור הירדנים הייצוא לישראל הוא כ-4% מכלל הייצוא השנתי של הממלכה.