"אני נותן את החיים שלי למען המדינה שלנו. אני נלחמתי בשבילה, נפצעתי בשבילה,  אני נאבק בשבילה בשנים האחרונות, גם בזירות הבינלאומיות וגם כאן כדי להפוך אותנו לכוח עולמי", כך לימד על עצמו סנגוריה הנאשם בנימין נתניהו, כמו היה עד אופי בשלב הטיעונים לעונש בבית המשפט. אשר על כן, לא זו בלבד שאין הוא, לשיטתו, צריך לפנות את מקומו, אלא חובה עליו "להוביל את המדינה באחריות, במסירות, תוך דאגה לביטחון ולעתיד של כולנו".

מקומו של נתניהו בהיסטוריה מובטח כראש הממשלה הישראלי המכהן הראשון שהוחלט להעמידו לדין פלילי. אך כתב האישום הפלילי אינו משתווה לשורה ארוכה של עבירות אסטרטגיות שנתניהו ביצע נגד המדינה, בחוסר אחריות ותוך הפקרת ביטחונם ועתידם של אזרחיה. כל אחד מסעיפי אישום אסטרטגי זה חמור דיו בפני עצמו. הסינרגיה הנוצרת מצירופם והתמונה המצטיירת מהם מעמידים בצל אפילו את כתב האישום הפלילי.

הסעיף הראשון בכתב האישום האסטרטגי "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו" הוא רצח בכוונה תחילה של החזון הציוני. הכלים: דרישה דווקאית מההנהגה הפלסטינית כי תכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי; טיפוח מפעל ההתנחלויות; הסתה לאומנית; מדיניות הבידול בין הגדה לעזה ומתן לגיטימציה שקטה לחמאס ושותפיו, שמשבשים בהתמדה את חייהם של תושבי עוטף עזה; והפעלת הסייען הבכיר שלו, הנשיא דונלד טראמפ, לביצוע מהלכים חד-צדדיים כדי לשתק את התהליך המדיני.

הסעיף השני הוא חיסול הסכם הגרעין שהמעצמות חתמו עם איראן. אמצעי החיסול: השדולה היהודית והקהילה האוונגליסטית. נתניהו זוקף לזכותו את החלטתו של הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין ולהחמיר את הסנקציות נגד איראן. המאמץ לחבל בהסכם הגרעין נעשה בניגוד לדעתם של בכירים במערכת הביטחון, אשר סברו כי זהו הסדר מניח את הדעת. התרעותיהם כי האלטרנטיבה עלולה להיות האצת תכנית הגרעין האיראנית, הולכות ומתממשות.