הדילמה שבפניה ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת ה-2 במארס אינה פשוטה: האם ללכת על קמפיין "מלחמה הכל בכל" נטול בלמים ולהסתער על מערכת אכיפת החוק תוך פריצתם של הקווים האדומים שעוד נותרו, או להיפך; לנטוש את הקו האנרכיסטי, לחדול מהתקפות על אוכפי החוק ולהתיישר בחזרה לקו ממלכתי תוך הדגשת הישגיו הרבים של נתניהו כראש ממשלה, מעמדו הבינלאומי חסר התקדים וניסיונו הרב בניווט המדינה.
נתניהו מתקשה להחליט באיזו מהדרכים לבחור. בקרוב הוא ימצא את עצמו מול "צומת טי" מכריע, מאין כמותו. סביר להניח שזהו הקמפיין האחרון שלו ואולי החשוב מכולם. הוא נתון בלחץ כבד משני כיוונים שונים. באי ביתו ומקורביו סבורים שהוא צריך להוריד את הכפפות וללכת על קמפיין "הוא זכאי" בכל הכוח, בתקווה שהמוני הליכודניקים שהדירו את רגליהם מהקלפיות בספטמבר 2019 יחושו להצלתו של המנהיג ופדיונו מהכלא במארס 2020. מן העבר השני, בצמרת הליכוד וגם בקרב יועציו האסטרטגיים של נתניהו, נרשמת רתיעה בולטת מהמשך ההתנפלות על מוסדותיה הממלכתיים של המדינה וריסוקם של הרגולטורים ושומרי הסף. "העניין הזה מוצה", אמר לאל-מוניטור השבוע אחד מיועצי הסתרים של נתניהו, "זה לא הצליח בפעם הקודמת וזה יצליח עוד פחות בפעם הבאה. יש לנתניהו מה להראות ובמה להתפאר, המשך ההסתערות על מוסדות המדינה רק ירחיק מצביעים ולא יקרב אותם".
ההערכה היא שאם זה היה תלוי רק בבנימין נתניהו, הוא היה נוטה ללכת על הקו הממלכתי. הבעיה היא שהדברים כבר לא תלויים רק בו. נתניהו נתון להשפעה יומיומית של משפחתו ובעיקר של בנו יאיר, המוביל קו תקיף ולעיתים פרוע נגד גורמי אכיפה, כלי תקשורת ואפילו אופוזיציונרים מבית כמו גדעון סער. את הדילמה ניתן לזהות בראיונות שנותנים דובריו השונים של נתניהו ולפעמים אפשר לזהות את שתי האסטרטגיות המנוגדות הללו באותו ראיון: כששר המשפטים הלעומתי שמינה נתניהו, אמיר אוחנה, מנסה לסגל לעצמו אמירות ממלכתיות יחסית ולמתן את ביקורתו נגד מערכת אכיפת החוק, אבל בהמשך הריאיון מאבד את הרסן וחוזר להשתלח ביועץ המשפטי לממשלה ושאר בכירי הפרקליטות. זה קורה גם למקורבים אחרים. קמפיין נתניהו מתאפיין נכון לעכשיו בעיקר בבלבול.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
