שוברים ימינה, זה הכיוון שסימנה לעצמה כחול לבן בבחירות 2020. המטרה שלה ברורה לחלוטין – להצליח למשוך אליה מצביעי ימין בדגש על הימין הרך, כאלה שלא מוכנים לקבל ראש ממשלה עם כתב אישום, שאת בקריו מבלה בבית המשפט ובערב מנהל ישיבות ממשלה ואת הקבינט המדיני-ביטחוני. אלא שיו"ר כחול לבן בני גנץ עשה פנייה חדה ומסוכנת אל מצביעי הבית היהודי והאיחוד הלאומי, כאילו שהוא מתמודד מול בצלאל סמוטריץ' ולא נגד נתניהו.
רק לפני שבועיים [8 בינואר] הצהיר גנץ שפרסום "עסקת המאה" לפני הבחירות ב-2 במארס "תהיה התערבות ממשית ובוטה בתהליך", אך ביום שלישי השבוע [21 בינואר] הוא כבר נשמע אחרת. בעת סיור בבקעת הירדן אמר גנץ שאחרי הבחירות כחול לבן תפעל לסיפוח הבקעה, והכריז כשהוא מתייחס לעסקת המאה: "אני מקווה שהנשיא טראמפ יקדים את פרסום התכנית ואני מצפה להפצת התוכנית בהקדם". בכך תרם גנץ להעלאת סוגיית החלת הריבונות וסיפוח בקעת הירדן לראש סדר היום, דווקא ביום שבו הוועדה המסדרת פרסמה את מועדי דיוני ועדת הכנסת בבקשת החסינות של נתניהו.
גנץ, בלי שישים לב, הבקיע גול עצמי ואולי שניים בבעיטה אחת. הוא טעה טעות אסטרטגית מהדרגה הראשונה כשנטש את סוגיית החסינות. זו כיכבה בסדר היום התקשורתי והפוליטי בשבועות האחרונים, כשלנתניהו ולליכוד לא היה כל מענה לכך. ומה עשה גנץ? הוא דיבר על סיפוח בקעת הירדן כדי להוכיח למצביעי הימין שגם הוא יודע לדבר "ימנית", אך למעשה הוביל את עצמו מבחירה אל המגרש הביתי של נתניהו. חסינות OUT, סיפוח הבקעה IN.
הצהרת הסיפוח של גנץ נפלה על נתניהו כמו מתנה משמיים, והוא מיהר לאתגר את יו"ר כחול לבן: "למה לחכות לאחרי הבחירות אם אפשר להחיל ריבונות על בקעת הירדן כבר עכשיו בהסכמה רחבה בכנסת? בני גנץ, אני מצפה לתשובתך עוד הערב, אלא אם אחמד טיבי שם לך וטו", צייץ נתניהו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
