לא אחת נשיא המדינה ראובן ריבלין נוקט עמדה, מבקר את קבלת ההחלטות הפוליטיות-מדיניות בישראל ומתבטא בחריפות נגד תופעות של הסתה ואלימות כלפי אוכלוסיות שונות בישראל. באמירותיו הישירות והאמיצות ריבלין מבקש להחזיר את ישראל לדרך השפיות והרציונליות, ובשל כך זוכה לקיתונות של ביקורת ארסית – החל מראש הממשלה בנימין נתניהו ועד אחרון פעילי הימין הקיצוני. לפני למעלה משנתיים [2017] אף כינו אותו "משומד נאצי" והלבישוהו בכאפיה; ב-2014 אף הוצגה תמונתו במדי SS.
דברים שאמר השבוע [10 בפברואר] הם ההוכחה לכך שהגיעו מבחינתו מים עד נפש וכי הוא מודאג מאופן קבלת ההחלטות של הדרג המדיני. בנאומו, שנישא בכנס בנוכחות הרמטכ"ל אביב כוכבי ופורום מפקדים בכירים, רמז ריבלין כי הדרג המדיני מונע משיקולים פוליטיים ולא היסס לומר דברים כדורבנות. הוא קרא לדרג הביטחוני הבכיר למנוע "התערבות של גורמים שאינם עניינים" בהתנהלות הצבא, והבהיר: "ללא חשש ממה יאמרו, ממה יצייצו, ממה יכתבו. אני דורש מכם, בשם כל אזרחי ישראל, להמשיך ולהשיט את ספינת הביטחון בתבונה".
מבקריו של הנשיא יטענו בוודאי שהפעם הוא הרחיק לכת ובעצם קרא לרמטכ"ל ולבכירים בצה"ל להתנגד להוראות הדרג המדיני, אם יחשבו כי התקבלה החלטה "לא תבונית" משיקולים פוליטיים. אבל מה אמורים לעשות קציני צה"ל והרמטכ"ל בראשם, כשכל יום נוחתת עליהם החלטה שריח פוליטי חריף נודף ממנה? לסרב לבצע? למחות? לצייץ בטוויטר כמו נתניהו או שר הביטחון בנט?
החל מיום ראשון השבוע [9 בפברואר] מונעת ישראל מהרשות הפלסטינית, על פי החלטתו של בנט, לייצא תוצרת חקלאית דרך ירדן. הסחורות, שמן זית ותמרים, בשווי של 50 מיליון שקלים, אמורות היו להגיע לשווקים בירדן ובטורקיה. הגבלה זו מתווספת להגבלה אחרת של בנט מהשבוע שעבר לעצור ייבוא תוצרת חקלאית משטחי הגדה לישראל.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
