האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
הקיפאון המדיני הממושך והצגת תכנית טראמפ הביאו לגל חדש של ניכור פלסטיני כלפי מפגשים בין פלסטינים לבין ישראלים, אפילו עיתונאים ופעילי שלום. מבחינת פלסטינים רבים, המפגשים הללו מסמלים מתן הכשר לכיבוש ונורמליזציה עם ישראל.
המפגש בין חברי כנסת לשעבר החברים בתנועת "פרלמנט השלום" לבין בכירים ברשות הפלסטינית, שהתקיים ביום שישי האחרון [14 בפברואר] ביוזמת ועדת האינטראקציה עם הציבור הישראלי של הרשות הפלסטינית, נערך באווירה ידידותית וחיובית. המסר המרכזי שיצא מהפגישה הזו היה דחייה של תכנית טראמפ והמשך חתירה להסכם שלום בין הצדדים. אולם משחזרו המשתתפים הפלסטינים מהכינוס, אשר זכה לכותרות בולטות בתקשורת הפלסטינית, הם גילו שמתנהלת נגדם מתקפה משמעותית ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית.
אחד המשתתפים במפגש, ראש העיירה ענבתא (מזרחית לטול כרם), חמדאללה חמדאללה, אשר פרסם פוסט על אודות המפגש, נאלץ להסירו ואף הודיע על התפטרותו מתפקידו ופרישתו מוועדת האינטראקציה. חמדאללה הסביר שהוא השתתף בכינוס בהזמנת תנועת הפת"ח שבראשה עומד יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אך הסבריו לא התקבלו יפה על ידי הרחוב הפלסטיני.
לא מדובר באירוע ראשון מסוגו וגם לא באירוע בודד. באותו שבוע ברמאללה הותקפה, כך דווח, מסעדה, זמן קצר לאחר שהתארחו בה עיתונאים ישראלים בהזמנת ועדת האינטראקציה; בנוסף, ארגון בשם "סולחה" נאלץ לדחות מפגש ישראלי-פלסטיני שהיה אמור להתקיים ב-20 בפברואר בבית ג'אלה בשל איומים שקיבל המארגן הפלסטיני.
כל זה מעלה שתי שאלות מרכזיות: האם המציאות המתהווה בגדה מקשה על עבודתם של ארגוני השלום הישראלים הפועלים למען פתרון הסכסוך והמשך של דו-שיח עם הפלסטינים? וכיצד בכלל ניתן להמשיך במאבק למען השלום, כשבצד השני יש מי שמנסה כל העת לפגוע בפלסטינים המסכימים לפגוש ישראלים?
