"מערכת הבחירות היא ממלכת אי הוודאות", התפייטה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בנמקה [דצמבר 2019] את החלטת הרכב בג"ץ בראשותה לדלג מעל השאלה האם יש להפקיד בידי נאשם בפלילים את מלאכת הרכבת הממשלה. חיות וחבריה אימצו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אשר טען כי העתירה שהגישו 67 אנשי הייטק באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר "מוקדמת ותיאורטית בעת הזו". השופטים לא התרשמו מאזהרתם של העותרים מפני התוהו ובוהו שיתחולל, אם היועץ המשפטי לממשלה יודיע למחרת ניצחונו של הליכוד בבחירות ה-2 במארס כי נשיא המדינה מנוע מלהפקיד בידי נאשם בפלילים את המפתח להרכבת הממשלה. ואכן, הנאשם מספר 1 בנימין נתניהו יצא מהבחירות כשידו על העליונה, והתוהו ובוהו כבר כאן.  

אחרי שציבור הבוחרים לא הוציא את הערמונים מהאש, הם חוזרים לזירה המשפטית. בעתירה שהונחה לפניו למחרת הבחירות, התבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיורה על הקפאת הליך ההמלצה בפני הנשיא על חבר הכנסת שינסה להרכיב ממשלה חדשה. בית המשפט דחה ביום רביעי [4 במארס] את העתירה על הסף, בנימוק הפורמאלי שהתוצאות הסופיות של הבחירות טרם פורסמו וכי הנשיא טרם נועץ בנציגי הסיעות. קרוב לוודאי שבתוך מספר ימים השופטים יידרשו לצלול לעומק הסוגייה.

העותרת, התנועה לאיכות השלטון, ביקשה שבית המשפט יורה לעכב את ההליך, עד לקבלת חוות דעת לגבי אמות המידה הנדרשות על מנת להמליץ לנשיא על מועמד. התנועה הזכירה כי נתניהו אינו ראש ממשלה נבחר אלא חבר כנסת מן המניין, שחלים עליו כל דיני הכשירות החלים על כל נבחר ציבור הנאשם בעבירות חמורות. אשר על כן, הוא אינו יכול להיות כשיר לקבל על עצמו את תפקיד הרכבת הממשלה וניהולה.

העותרים תוהים כיצד יוכל נתניהו לנהל את ענייני המדינה בשעה שיהיה עליו להתייצב מספר פעמים בשבוע לימים מלאים וארוכים של דיונים בבית המשפט. זאת ועוד, כל החלטה שיקבל המנהיג-הנאשם תהיה בניגוד עניינים מובנה, בלא שהציבור יוכל לדעת אם החלטה, מינוי או אף חקיקה שייזום, נועדו לטובת המדינה או לקידום האינטרסים שלו. יצוין כי בשנה הקרובה צפויים מינויים של בכירי שומרי החוק והסף, בראשם מפכ"ל משטרה, פרקליט מדינה ויועץ משפטי לכנסת. בג"ץ נדרש לשאלה האם נאשם בכתב אישום חמור בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים יכול להיות הגורם שיהיה אמון על המינויים הללו.