בעוד ישראל עסוקה במערכת בחירות טעונה וגורלית, הגיעו ראשי חמאס לקרמלין לפגישה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב [2 במארס]. הפגישה הזאת לא זכתה כמעט לסיקור בישראל, ונדמה כי גם אם הביקור החמאסי במוסקבה היה מתקיים בימים רגילים בנימין נתניהו או בני גנץ לא היו מגנים את הנשיא פוטין על שאירח את ראשי הארגון המוגדר ע"י ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות כארגון טרור. אפשר רק לנחש מה הייתה תגובת בכירי המערכת הפוליטית בישראל אם ביקור כזה היה מתקיים במדינה אירופית, אסייתית או באמריקה הלטינית. אבל כשפוטין פותח את שערי הקרמלין לחמאס, נתניהו מעדיף לשתוק.
לפגישה במוסקבה הגיעו ראש הלשכה המדינית איסמעיל הנייה, סגנו סאלח אל ערורי וחבר הלשכה המדינית מוסא אבו מרזוק. בציוץ בטוויטר התהדר מרזוק בשיחות הרשמיות והפוריות, ואף צירף צילום של הנייה ושלו מעניקים יחד לשר החוץ הרוסי לברוב שי צנוע – ציור של מסגד אל אקצא ויונה (יונת שלום?) מרחפת ממעל.
אין זו הפעם הראשונה שראשי חמאס מתקבלים בחמימות במוסקבה. ראש הלשכה המדינית של חמאס לשעבר, חאלד משעל, ביקר במוסקבה במארס 2006 בראשות משלחת של ראשי התנועה מעזה ומדמשק, שבועות אחדים לאחר שחמאס זכה בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ואיסמעיל הנייה מונה לראש הממשלה. בתחילה אמור היה משעל לפגוש את הנשיא פוטין, אבל ברגע האחרון שונה דרג הביקור ומשלחת חמאס נאלצה להסתפק בשר החוץ לברוב, בפגישה בלשכת משרד החוץ בעיר. רק למחרת הפגישה ערכו ראשי חמאס סיור מתוקשר בקרמלין.
הביקור אז ב-2006 יכול היה אולי לשנות את המציאות העגומה של עזה וחמאס, אשר חיפשה הכרה בינלאומית שתחלץ אותה מהבידוד והסגר החלקי שהטילה ישראל על הרצועה (בימים ההם לפני ההפיכה שביצעה התנועה ביוני 2007). אבל משעל, במקום להתנהג כדיפלומט מחושב, חזר על המנטרה שלא השתנתה מאז, והצהיר בפני לברוב "לעולם לא נכיר בישראל". גם נוסחת פשרה בדמות ניסוח מעומעם שהציעה מוסקבה לחמאס, לא התקבלה ע"י משעל, ששב לדמשק בידיים ריקות, עם סגר ובידוד על עזה שנמשכים עד עצם היום הזה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
