שוברת המוסכמות של המגזר הערבי

"רק לפני ארבע שנים עוד לא היה כאן כמעט כלום", מספרת יארא משעור, עורכת המגזין לנשים "לילק" מקבוצת "א-סינארה", תוך שהיא מביטה בגאווה בטיילת המתפתחת של נצרת. "אם רצינו לבלות, היינו צריכים לנסוע  לחיפה או לתל אביב. היום כבר לא צריך לנסוע רחוק." זו כנראה הסיבה שיארה בחרה לקיים את הראיון במסעדת  "סבאח ומסא" (בוקר וערב) על הטיילת ששינתה בעיניה את העיר.

ישבנו  בחוץ, בשולחן המשקיף על כנסייה קטנה. המתחם מואר כולו באור יקרות צבעוני וקולה הצרוד של איימי ווינהאוס הנשמע ברקע משתלב נפלא באווירת הקדושה שנצרת משרה.

יארא מחייכת, וישר מתקיפה - "תגיד", היא שואלת, "למה היהודים לא מגיעים לכאן? הם באמת חושבים שערבים יתקפו אותם? זה מצחיק."

"ככה זה",  אני מציע הסבר, "ערבים פוחדים מיהודים ויהודים פוחדים מערבים. זה הפחד מהאחר.''