הדרוזים ממשיכים לשגשג בצה"ל, המדינה ממשיכה לקפח אותם

אלוף משנה רסאן עליאן, קצין דרוזי משפרעם, מונה ביום חמישי [24 באוקטובר] למפקד חטיבת גולני. אמנם אין זה התפקיד הבכיר ביותר שבן העדה מילא בהיסטוריה של צה"ל, אבל רבים רואים במינוי צעד סמלי ומשמעותי ביחסים שבין המדינה למגזר, שכן גולני נחשבת מאז ומתמיד לחלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי, והיא אחת היחידות הקרביות המבוקשות והפופולריות בצה"ל.

סיפורה של העדה הדרוזית בישראל הוא סיפור ייחודי המורכב מנאמנות ללא תנאים מצד אחד, ומקיפוח מתמשך, בלתי נתפס, מצד שני. בישראל חיים היום יותר מ-120 אלף דרוזים ב-22 כפרים בצפון הארץ. בעוד שתושבי הכפרים הדרוזים ברמת הגולן, מג'דל שמס ומסעדה, רואים עצמם כסורים החיים בעל כורחם בגבולות ישראל, רוב בני העדה, תושבי הגליל העליון והכרמל, כרתו ברית דמים של ממש בינם לבין מדינת ישראל, מרגע הקמתה ועד היום.

מנהיג העדה, השייח אמין טריף שהלך לעולמו לפני 20 שנה בדיוק, קשר את גורלם של הדרוזים בישראל עוד לפני הקמתה של המדינה. הוא שימש נציג העדה הדרוזית בפני המנדט הבריטי, וטען בגלוי כי שלטון הבריטים בארץ ישראל הוא זמני – עד שתקום מדינה יהודית. כשקמה ישראל החליט טריף שעל צעירי העדה להתגייס ולשרת בצבא שלה, ולקבל עליהם את כל החובות הנדרשים מאזרחיה. מאז, הפך השירות הצבאי לחלק בלתי נפרד מחייהם של רוב הצעירים הדרוזים.

לפני נתוני צה"ל, שיעור המתגייסים מקרב הבנים הדרוזיים עומד על 83 אחוזים – גבוה יותר מזה שבאוכלוסייה היהודית. מספרם היחסי של קצינים, נגדים וחיילים דרוזים המשרתים בשירות סדיר בצה"ל גדול בהרבה בהשוואה לגודלם היחסי באוכלוסייה הישראלית. רוב הצעירים הדרוזים רואים בהתגייסות לצה"ל לא רק חובה וביטוי הכרחי לנאמנות לאומית, אלא תנאי בל יעבור לקידום והשתלבות בחברה האזרחית.