בין שלום למלחמה

הנה סיכום שבועי של שלושת מוקדי החיכוך הגדולים של המזרח התיכון: המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים מדשדש, ג'ון קרי יגיע לכאן בשבוע הקרוב וידרוש מנתניהו להציג, סוף סוף, את העמדות הישראליות בסוגיות המפתח; בסוריה, הסתיים שלב פירוק תשתיות ייצור הנשק הכימי, "גורם זר" (על פי פרסומים בתקשורת הערבית: ישראל) תקף שוב בלטקיה ובדמשק, הסורים מתעלמים, ישראל שותקת; באיראן, אמור המשא ומתן עם המעצמות להתחדש בקרוב, ובינתיים שואלים כולם לאן נעלם האייתוללה חמינאי. יש בישראל לא מעט הסבורים, שירידה אפשרית של חמינאי מהמפה יכולה להוות מקפצה לשינוי היסטורי אמיתי באיראן של אחרי הבחירה בחסן רוחאני.

ולחדשות בהרחבה:

ישראל שחררה השבוע (30 באוקטובר) את הסבב השני של אסירים רוצחים, מחווה שהיא מבצעת לצורך חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים. ביום רביעי השבוע התקיימה פגישה נוספת בין הצדדים, למיטב הספירה שלי מדובר בפגישה 14 או 15. הישגים? אין. האווירה סבירה, אבל התוצאות נמוכות.

במפגש בין נתניהו לג'ון קרי ברומא [23 באוקטובר], שארך בין שבע לשמונה שעות, הפציר מזכיר המדינה האמריקאי בראש הממשלה הישראלי להציג את העמדות הישראליות בסוגיות הליבה. קרי, צריך לשים לב, לא לחץ על נתניהו לשנות את עמדותיו או להגמיש אותן. הוא בסך הכל מבקש שנתניהו יודיע מה הן העמדות שלו. יציג מפה. יציע פתרון לסוגיית ירושלים. יציע איך אפשר להתחיל לטפל בבעיית הפליטים.