ההסכם עם איראן: עשר נקודות למחשבה

ההסכם הושג. כל מי שעיניו בראשו יכול היה לכתוב את התסריט הצפוי הזה ברגע שחסן רוחאני עלה על בימת האו"ם ונשא נאום פייסני, ובהמשך ריכך את דעת הקהל במתן ראיונות לכל כלי תקשורת אפשרי בארה"ב.

בעלי כושר ניבוי טוב במיוחד יכלו לצפות שאיראן תגיע להסדרת פרויקט הגרעין שלה מרגע שרוחאני נבחר והבטיח לעמו ובעיקר לצעירים שבחרו בו, למגינת לבו של חמינאי, שמשימתו העיקרית היא להסיר את הסנקציות החונקות את איראן.

כולם ראו, כולם שמעו, ורק בישראל העדיפו ללכת עם הראש בקיר לעבר כישלון מדיני ידוע מראש. אין זו חוכמה גדולה לעשות פוסט מורטם, כשההפסד רשום בגדול על לוח התוצאות, אבל במקרה של נתניהו ואיראן חשבון הנפש הוא הכרחי.

להלן עשר נקודות למחשבה, המעידות על אופן החשיבה הדוגמטי של מקבלי ההחלטות בישראל.