המו"מ המדיני: חצי הכוס הריקה והמלאה

"אופסימיזם" הוא מונח שטבע הסופר הישראלי-ערבי המנוח וחתן פרס ישראל לספרות ערבית אמיל חביבי (1922-1996), המשלב זן נדיר של אופטימיות ופסימיות בגוף אחד. אין מינוח טוב יותר כדי לתאר את המשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים נוכח ההצהרות המנוגדות על מצבו שנשמעו השבוע (6-8 בדצמבר), שהצליחו לבלבל עוד יותר את מי שעוקבים אחר התקדמותן (או אי התקדמותן) של השיחות.

אחרי עוד דילוג בין ירושלים לרמאללה ולפני חזרתו הביתה, הפתיע מזכיר המדינה ג'ון קרי בהצהרה אופטימית. "אני מאמין שאנחנו קרובים יותר משהיינו זה שנים להבאת השלום", אמר קרי.

אבל עוד לפני שמישהו הצליח להבין מה מקורה של האופטימיות הרבה שהתבשם בה קרי, שפכו עליו שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הביטחון משה בוגי יעלון מים צוננים, וחשפו עוד מחלוקת בין ישראל לארה"ב. 

"אנחנו במבוי סתום... אני לא מאמין שזה אפשרי בשנה הבאה להשיג הסדר סופי או פריצת דרך", אמר ליברמן בסוף השבוע בנאומו בכנס סבן בוושינגטון. ובוועידת ישראל לעסקים המשיך יעלון באותה פסימיות: "כמי שתמך באוסלו, אני לומד שבצד השני אין לנו פרטנר לשתי מדינות לשני עמים".