כאילו לא נחתם הסכם בין המעצמות לאיראן, ובאותה רטוריקה מאיימת ישנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הקדיש ביום רביעי בערב [18 בדצמבר] חלק ניכר מנאומו בוועידת הליכוד לתוכנית הגרעין האיראנית. גם השורה התחתונה של דבריו נשארה ללא שינוי: ישראל לא תשלים עם פצצה גרעינית.

זה היה נאום אנכרוניסטי, חסר מעוף ובעיקר מנותק מהמציאות הבינלאומית שנוצרה לאחר החתימה על הסכם ז'נבה בחודש שעבר. משמעות הסכם הביניים היא שבחודשים הקרובים, לפחות עד למשא ומתן על ההסכם הסופי, מעצמות המערב נותנות הזדמנות לדיפלומטיה, מורידות את הטון ומפסיקות את האיומים.

רק בעולמו של נתניהו הזמן קפא מלכת. לא רק בעניין האיראני, אלא גם בסוגיה הפלסטינית. נתניהו דיבר כאילו לא מתנהל בחודשים האחרונים משא ומתן בחסות אמריקאית, והכריז, בקריצה לימין הקיצוני, כי "איננו פוסקים לרגע מלבנות את הארץ".

נראה כי נתניהו לקח צעדים רבים אחורה מהעמדות שביטא בנאום בר אילן, אי שם בתחילת הקדנציה הקודמת שלו בראשות הממשלה, וחזר להתגוששות המילולית המוכרת עם הפלסטינים. "אני יודע שאומרים לנו שהסיבה שאין שלום היא בגלל ההתיישבות...זה לא נכון", אמר ראש הממשלה לצירי ועידת הליכוד, "הסיבה היא ההתנגדות המתמשכת לקיומה של מדינת לאום יהודית בגבולות כלשהם, ולנו יש זכות למדינה כמו לכל עם אחר. הם לא מכירים במדינה יהודית... איני יכול להבטיח שיושג הסכם, זה לא תלוי רק בנו".