"הסיבה שכל כך מתגעגעים אצלנו לאריק שרון היא, שהוא פשוט ידע לדפוק על השולחן ולהחליט: כן או לא. אצל ביבי שום דבר לא ברור… ואין דבר יותר גרוע מזה". סגן שר החוץ וחבר הכנסת לשעבר, מגלי והבה, הלך בעיניים כמעט עצומות אחרי שרון, כשפרש מהליכוד והקים את קדימה בנובמבר 2005. זה היה חודשיים לפני שראש הממשלה אז לקה באירוע מוחי וירד מהבמה הציבורית, כשהוא משאיר מאחוריו מפלגה בחיתוליה, מדינה המתמודדת עם השלכותיה של ההתנתקות מרצועת עזה וחלל מנהיגותי עצום.
והבה, שנמנה עם מקורביו הפולטים של שרון, הצטרף בבחירות האחרונות אל מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, אך נותר מחוץ לכנסת. הוא משקיף מבחוץ על גלגוליה של המפלגה המפוארת ששרון רצה להקים, זו שהייתה אמורה להיות הפלטפורמה הפוליטית לקידום הסדר מדיני עם הפלסטינים.
מינואר 2006 שרון שרוי בתרדמת, כשבימים האחרונים חלה הידרדרות קשה במצבו הבריאותי וחייו נמצאים בסכנה. המפלגה שהקים התפלגה בשל הסכסוך הפוליטי הקשה בין לבני לשאול מופז ערב הבחירות האחרונות. קדימה, שבשיא כוחה קיבלה 29 מושבים בכנסת, ירדה לשני מנדטים כשבראשה עומד ח"כ מופז. מפלגתה החדשה של לבני, עד שיוכח אחרת, היא עלה התאנה המדיני של ממשלת נתניהו, צל חיוור של חזונו הפוליטי של ראש הממשלה לשעבר שרון.
והבה לא יודע להגיד לאיזה הסדר מדיני בדיוק שרון כיוון, אבל ברור לו שלתוכנית ההתנתקות מעזה היה המשך. "שרון אמר: 'בשביל מה לנו לשלוט על עם אחר'. הוא הבין שהכיבוש לאורך זמן לא מוביל אותנו למקום טוב, והוא רצה להביא הסדר". כמו רבים מבכירי הליכוד שנהו אחרי שרון להרפתקת קדימה, הוא מהרהר בימים אלה על התנופה המדינית בתקופת כהונתו של שרון, ותוהה מה היה קורה אילולא קרס.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
