ריאליטי חטופים
המניע לעוצמת גל שנאת הערבים ששוטף כעת את ישראל הוא מפח הנפש על זרעי התקווה שנזרעו בכל בית והכזיבו. השאלה היא, מי הורה להפיץ את האשליה הכוזבת שהנערים עודם בחיים ומוחזקים כבני ערובה.
כך זה החל : ביום חמישי 12 ביוני, בשעה 22:15, בטרמפיאדה הסמוכה ליישוב אלון שבות בשומרון, עלו שלושת הנערים גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח לרכב מסוג יונדאי שבו נסעו מרוואן קוואסמה ועאמר אבו עיישה, שני מחבלים מחברון.
ברדיו של הרכב, שכוון לרשת ב' של "קול ישראל" כדי לנסוך ביטחון בטרמפיסטים שמדובר ברכב ישראלי, נשמע קולה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. מאוחר יותר תתאר יחימוביץ' את הראיון ההוא, ששימש רקע לרצח המחריד של הנערים, כשיחה נינוחה שקיימה בחצר ביתה בערב תל אביבי קייצי.
משהבינו הנערים כי נוסעי רכב היונדאי אינם יהודים אלא מחבלים, הצליח אחד מהם להתקשר למוקד המשטרה וללחוש "חטפו אותנו". בהקלטה מאותה שיחת טלפון נשמע אחד החוטפים צועק בעברית "להוריד את הראש", ואז קולות של צעקות, ירי מנשק אוטומטי וקול חלוש נאנח "איי", של מישהו שנפגע, עוד צרור מנשק אוטומטי, ולאחריו קולם של הנערים נדם. אז הרוצחים פצחו בשירה.
זה היה רצח בשידור חי, מצמרר ומזוויע. שלושה נערים ישראלים שעלו לטרמפ בדרכם לחופשת שבת בביתם, נרצחו בדם קר, ובידי המשטרה היה תיעוד מוקלט של הרצח. כמו בסרטים.
