להעמיד את שלטון חמאס בסכנה

"החמאס אחראי והחמאס ישלם", כך פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו את דבריו בישיבת הקבינט הביטחוני, שכונס לדיון חירום בעקבות מציאת גופותיהם של הנערים החטופים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפתח [30 ביוני]. כעת הסתבר כי השלושה נרצחו בידי חוטפיהם בדם קר לפני 18 ימים, בסמוך למועד חטיפתם.

הרצון לגבות מחיר כבד מחמאס אינו רק ביטוי של כעס ונקמה וכדי לרצות את דעת הקהל בישראל, אלא נועד ליצור או לחדש את ההרתעה מול חמאס. אך מהם אמצעי הרתעה יעילים?

במהלך האינתיפאדה השנייה נהג שר הביטחון דאז, שאול מופז, לכנס בכל יום חמישי צוות סיעור מוחות כדי לתת מענה לגל המחבלים המתאבדים ששטף את ישראל. הצוות כלל את בכירי מערכת הביטחון (שב"כ, מוסד, צה"ל, משטרה), ואליהם צורפו מדי פעם פסיכולוגים וסוציולוגים. כל זאת במטרה לגבש רעיונות יצירתיים שבכוחם ליצור הרתעה יעילה ואפקטיבית כלפי מחבלים מתאבדים ושולחיהם.

כמעט כל ההצעות נוסו. הריסת בתי מחבלים, גירוש פעילי טרור, מעצרים מנהליים, מלחמת חורמה במוסדות הדעווה (מוסדות הרווחה של תנועת החמאס) ועוד. ההנחה הייתה שמתכנני פיגועים ומבצעיהם יהססו לצאת למשימת רצח, אם ידעו שישראל תגבה מחיר כבד מבני משפחותיהם בעבור מעשיהם. אך מחבלים מתאבדים המשיכו לפוצץ את עצמם במרכזי הערים בישראל.