בחירות 2015: הייאוש גדול מאי פעם
אם בחירות 2013 התקיימו בסימן "יש עתיד", לקראת בחירות 2015 התחושה בקרב הצעירים היא שאין עתיד, ויש בעיקר ייאוש: "אם לפיד עם 19 מנדטים לא הצליח להתגבר על השיטה, אז מי כן?"
ביום שלישי (2 בדצמבר), כשהפור נפל והציבור התוודע לחדשות המפתיעות על פירוקה של ממשלת נתניהו השלישית פחות משנתיים לאחר הקמתה, החליט אוריה לוי, בן 28 מתל אביב, להביע את מחאתו הקטנה. הוא צילם את עצמו לסרטון קצרצר שבו הוא מישיר מבט למצלמה ואומר את המשפט: "אני אוריה לוי מתחייב לא להצביע בבחירות בשנת 2015". המשפט הזה מבטא בדיוק ובתמציתיות את תחושת הייאוש ההולכת וגוברת מההנהגה הפוליטית בישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיכר העיר החדשה של הרשתות החברתיות.
גם עמוד הפייסבוק של יאיר לפיד מספר את אותו הסיפור. עד לפני פחות משנתיים הוא היה מלא בתקווה ובאווירת הפוליטיקה החדשה, והשבוע הוא התמלא בקולות של ייאוש מצד המגיבים. כאילו קפצה עליו זקנת ההבטחה שהכזיבה בפחות מחצי קדנציה.
בעוד בחירות 2013 סימנו דווקא מגמה של מעורבות פוליטית גוברת מצד צעירים, דבר שבא לידי ביטוי גם באחוז ההצבעה שעלה מעט מ-64.7% ב-2009 ל-67.7%, שיעור ההצבעה הפעם צפוי להיות נמוך. ממשאלי דעת קהל עולה כי הציבור אינו מבין מהי הסיבה לפירוק הממשלה, ומאשים בכך את נתניהו ולפיד.
לאחוז ההצבעה היפה שנרשם ב-2013, אחרי שנים שבהן הוא רשם ירידה עקבית, היה הסבר: המחאה החברתית שפרצה שנה וחצי קודם לכן [קיץ 2011], מחאה אשר הוציאה מאות אלפי ישראלים לרחובות בדרישה לכלכלה צודקת והוגנת יותר, החזירה לציבור את התחושה שיש בכוחו לשנות. ההפגנות ההמוניות שינו את השיח הציבורי. הן העלו לראש סדר היום את רצונם של האזרחים לחיות בכבוד גם במדינה מאותגרת ביטחונית, והשפיעו עמוקות על הבחירות ותוצאותיהן. 19 המנדטים של יאיר לפיד היוו ביטוי מהדהד לרצון האזרחי בשינוי. זאת הייתה גם הצבעת מחאה נגד הרטוריקה הביטחוניסטית הוותיקה של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, שסיימו עם תוצאה מאכזבת של 31 מנדטים בסך הכל לרשימתם המשותפת.
