הדרך לקדנציה רביעית עוברת בקונגרס
מאזן הכוחות בין נתניהו להרצוג בשלב זה הוא תיקו מוחלט, אבל ראש הממשלה הוא זה שמכתיב כעת את סדר היום. הנאום השנוי במחלוקת בקונגרס בתחילת מארס עשוי להיות "שובר השוויון" שיעניק לו קדנציה רביעית בתפקיד.
פחות מחודש ימים לבחירות בישראל [17 במארס], והתמונה מתבהרת: מה שאמור היה להיות מרוץ רב-מפלגתי, עם חמש או שש מפלגות בינוניות (ליכוד עם נתניהו, מחנה ציוני של הרצוג-לבני, בנט, ליברמן, לפיד וכחלון), הפך להתגוששות ראש בראש: בנימין נתניהו מול יצחק הרצוג. שותפתו של הרצוג במחנה הציוני, ציפי לבני, נדחקה לשולי התמונה משיקולים אלקטורליים (כפי שדיווחה כאן מזל מועלם), אחרי שסייעה להרצוג לזנק בן לילה לעמדת יריב כמעט שווה כוחות לנתניהו.
מאזן הכוחות בין נתניהו להרצוג בשלב הזה הוא תיקו מוחלט: שקלול הסקרים שהתפרסמו בשבועיים האחרונים מציב אותם ראש בראש, 25 מנדטים לכל אחד. העובדה שהמרוץ הפך לזוגי פוגעת קשות במפלגות האחרות, שנתפסות כפחות רלוונטיות. בנט צונח בסקרים כי מצביעיו עוברים "להציל את הימין" דרך הצבעה לנתניהו, לפיד לא מצליח לזנק קדימה מאותה סיבה בדיוק, כחלון וליברמן במצב גרוע עוד יותר. שלוש עובדות בולטות נוספות:
-
בניגוד לבחירות 2009, בהן סיימו ציפי לבני ובנימין נתניהו כמעט בתיקו (27-28 לטובת לבני), אבל לנתניהו היו יותר מ-61 ח"כים ממליצים והנשיא פרס הטיל עליו את הרכבת הממשלה, הרי שהפעם הקרב על הממליצים צמוד. במצב הנוכחי אף אחד מהשניים (הרצוג ונתניהו) לא יוכל להגיע לרוב של ממליצים אצל הנשיא ביום שאחרי. הדבר יהיה נתון לשיקולו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, שהוא איש ימין מחד, אבל שונא היסטורי של נתניהו מאידך.
-
מפלגותיהם של אביגדור ליברמן ומשה כחלון יהיו לשון המאזניים. שניהם אנשי ימין במקור, אבל לא ברור אם אכן ימליצו על נתניהו ביום שאחרי. ליברמן אמר בשבועות האחרונים בשיחות סגורות ש"אני אמליץ על עצמי". כחלון מצהיר שימליץ על זה שיאשר את כל סעיפי התכנית הכלכלית-חברתית שלו. מה יעשה כחלון אם הרצוג יהיה זה שיציע לו יישום מלא של תכניותיו?
