תאוריית הקונספירציה הגדולה

לעימות הפומבי בין ממשל אובמה לבין ממשלת נתניהו, שמכיל בתוכו גם עימות אישי בין הנשיא אובמה לראש הממשלה נתניהו, יש צד גלוי וצד חסוי.

הצד הגלוי מכה בנו על בסיס יומי. כמעט מדי יום נחצה קו אדום שטרם נודע לפניו. ביום רביעי השבוע [18 בפברואר] אמר דובר הבית הלבן ג'וש ארנסט, בתדרוך פתוח לתקשורת, כי ארצו עדיין מתייעצת עם ישראל בנוגע לשיחות הגרעין עם איראן, אך מודאגת מכך שמידע שדולף החוצה יערער את הסיכויים להצלחתן. לדבריו, "אין ספק שחלק מהדברים שאמרו גורמים בישראל ביחס לאופי עמדותיה של ארה"ב במשא ומתן עם איראן, אינם מדוייקים.'' ארנסט הוסיף כי ארה"ב רוצה להבטיח שהמידע שנדון בשיחות לא יוצא מהקשרו או יעוות.

דבר כזה לא היה כאן בעידן החדש. "המקרה הדומה היחיד שזכור לי", אמר לי השבוע גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "הוא פרשת פולארד, אבל אז הם לכדו מרגל של ישראל בתוך קודש הקודשים שלהם ולכן הייתה הצדקה למהומה. עכשיו, בנקודה כל כך רגישה, הם מחצינים את העובדה שהם לא סומכים על ישראל. הם בעצם מוציאים את ישראל מהחדר בו שכנה כאורחת כבוד במשך שנות דור, והם עושים את כל זה לעיני המצלמות. זה יותר ממדהים".

מאחורי הקלעים, משתולל עימות אחר, חסוי לגמרי. ארה"ב ניצבת בו מול מה שכונה עד לא מזמן "בעלות בריתה במזרח התיכון", קרי ישראל, מצרים, סעודיה ומדינות נוספות. העימות הזה שקט, מרוסן, אולי אפילו מרומז, אבל שורשיו דליקים ופוטנציאל הנפץ שלו גבוה. גורמים רבים במדינות שנמנו כאן סבורים, כי ארה"ב חותרת בעצם למהלך של החלפת בעלות בריתה במזרח התיכון. לא עוד סעודיה, מצרים וישראל. מי שאמורה להחליף אותן, זו איראן.