המחסומים נופלים, והישראלים פחות נאמנים למפלגות

לביקור הפתע של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום שני (9 במארס) בשוק מחנה יהודה בירושלים, בדרך כלל אחד ממעוזי הליכוד, הייתה מטרה אחת: החזרתם הביתה של הליכודניקים הוותיקים, שמרביתם נטשו למפלגת כולנו של משה כחלון.

שש שנים חלפו מאז ביקר נתניהו בשוק בפעם האחרונה. אז הוא עוד היה יו"ר האופוזיציה. כעת, בישורת האחרונה של המרוץ הקשה לכהונה רביעית בראשות הממשלה, הוא שב למשבצת של מחזר נלהב אחרי מה שאמור להיות בסיס האלקטורט של הליכוד. חמוש בח"כ מירי רגב - הקלף שלו מול אוכלוסיות עממיות מזרחיות - ראש הממשלה ניסה לקושש קולות שבעבר הלא רחוק נחשבו לקולות בטוחים, כאלה שגם אם כעסו על המפלגה, ברגע האמת שלשלו את הפתק "מחל" בקלפי.

ייתכן שהגיחה הזאת לשוק החזירה קהל בוחרים מסוים לליכוד, אבל גם נתניהו, שאין פוליטיקאי בקיא ממנו בקריאת סקרים, יודע שלא מדובר במספרים גדולים. ועדיין, כל מאמץ קטן ראוי מבחינתו בשלב הזה, בדיוק כפי שנאומו השנוי במחלוקת בקונגרס [3 במארס] עצר את הדימום, ועל פי הסקרים החזיר לליכוד בין מנדט אחד לשניים.

על פי הסקרים לקראת הבחירות בשבוע הבא (17 במארס), אין בינתיים אף מפלגה שחוצה את רף 25 המנדטים. שתי המפלגות המובילות - המחנה הציוני והליכוד - נמצאות כבר שבועות ארוכים בסוג של שוויון עם יתרון קל לראשונה. כל שינוי קל בדפוסי ההצבעה עשוי לקבוע מי תסיים את הבחירות כמפלגה הגדולה ביותר, מה שעשוי לתת לה יתרון מסוים בניסיון להרכיב הממשלה. לכן, מעניין לעקוב אחר המסרים, הכנסים והביקורים של יו"ר הליכוד בימים האלה. הם מראים בדיוק מהיכן הוא מקווה לאסוף עוד קולות במלחמת החפירות הזאת.