בית הדין הבין לאומי בהאג יהיה החרב הדיפלומטית של אבו מאזן
הפנייה הפלסטינית לבית הדין בהאג היא רק צעד אחד קטן לקראת המסע למועצת הביטחון של האו"ם. בעת הזו, הרשות מעדיפה שלא להוציא משאבים ואנרגיות מיותרות על דיונים ולהיגרר לסנקציות שיעמידו את קיומה בסכנה.
"יום לאומי היסטורי", כך הגדיר בסיפוק סאיב עריקאת, מי שעמד בראש צוות המשא ומתן עם ישראל, את יום קבלתה של הרשות הפלסטינית כחברה ה-123 בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג [1 באפריל].
מאז שקרסו שיחות השלום עם ישראל נהגו בכירי ההנהגה הפלסטינית לנופף בכל הזדמנות בנשק בית הדין בהאג. לאחרונה, עם היוודע תוצאות הבחירות בישראל, הם עשו זאת בטונים גבוהים יותר. עריקאת, ג'יבריל רג'וב ואחרים, הגיבו לבחירת נתניהו באומרם כי התשובה הפלסטינית תהיה ''בית הדין בהאג.''
בשיחות שקיימתי עם אחדים מאנשי ההנהגה הפלסטינית אי אפשר היה שלא לזהות בקולם התמוגגות מהתחושה שבכירי מערכת הביטחון בישראל חוששים, כך לטענת הגורמים ברשות, מהצעדים לצרוף הרשות כחברה מן המניין בבית הדין בהאג. "למה ישראלים מפחדים מבית הדין הפלילי?" נהג לשאול ג'בריל רג'וב, "מי מפחד מבית המשפט? רק העבריין, רק הפושע. האם אתם פושעי מלחמה? אם כן, אתם צריכים להיות מודאגים".
השבוע נגמרו הדיבורים, וגם הסנקציות הכלכליות שהופעלו על ידי ישראל כדי כדי להניא את הפלסטינים מהמהלך הסתיימו. במקביל להפשרת כספי המסים הפלסטיניים, שהוקפאו בעקבות הפנייה להאג בחודש ינואר, צורפה כאמור הרשות למוסד המשפטי של האו"ם. בכירי הרשות הרגישו שנעשה כעת עוד צעד לקראת כינונה של המדינה הפלסטינית.
