ככל שחולפים הימים מאז הישגו המרשים של בנימין נתניהו בבחירות, מתברר שאין גבול למידת הסחטנות המופעלת על ראש הממשלה דווקא מתוך מפלגתו. רק השבוע הצליח נתניהו לפתור את משבר גלעד ארדן ולצרפו לממשלה [25 במאי], תוך שהוא נסחט על ידי שר הקליטה זאב אלקין ומעניק לו את התיק לענייני ירושלים, והנה מתרגשת עליו צרה נוספת מבית. ככה זה כשאתה ראש ממשלת 61 עם יכולת תמרון אפסית ומאוים על בסיס יומיומי על ידי אחרון חברי הקואליציה.

הפעם זו היוזמה להחזיר את הכוח לבחור את חברי הכנסת של הליכוד אל מרכז המפלגה. בעוד שבועיים צפוי המרכז להתכנס לדיון והצבעה חשאית על ההצעה שמוביל ח"כ דודי אמסלם – הצעה שבעיני נתניהו היא לא פחות מסיוט. נתניהו מאמין שמרכז הליכוד הינו סוג של פיגוע אלקטורלי, והוא – שמתכוון להתמודד גם בבחירות הבאות על ראשות התנועה, החל בימים האחרונים בקרב בלימה.

מרכז הליכוד סימל במשך שנים שחיתות וריקבון פוליטיים, והיה בין הגורמים למפלתה של המפלגה ב-2006. אבל מאז 2006 מצליח נתניהו בעורמה ובתחבולות לשכנע את חברי המרכז לוותר על הכוח לטובת שיטת הפריימריז.

בזמנו, כשהליכוד עמד על סף התרסקות אחרי הפילוג הגדול עם קדימה בשנת 2005, וכשהסקרים ניבאו לו עשרה מנדטים, נתניהו הראה להם סקרים על פיהם הליכוד יכול להשיב ארבעה מנדטים ויותר אם חברי הכנסת ייבחרו באמצעות פריימריז. מאז, אחת לכמה זמן, הוא בולם בגופו את החזרת הגלגל לאחור. אך עכשיו, כשהוא לכאורה בשיאו הפוליטי, נדרש נתניהו למסע תחנונים בקרב חברי המרכז כדי למנוע את המהלך של ח"כ אמסלם.