האם נתניהו דרש לתקוף באיראן?
גבי אשכנזי ומאיר דגן צודקים. בקיץ 2010 לא היה סירוב פקודה, מרד או פוטש גנרלים נגד הצמרת המדינית, נתניהו פשוט ויתר על תקיפה באיראן. כך גם בקיץ 2012, אז היה חופשי ומשוחרר לפעול אחרי שכל ראשי זרועות הביטחון התחלפו.
משתתפי הפאנל שנערך ביום ראשון השבוע [7 ביוני] בכנס הג'רוזלם פוסט בניו יורק, לא העלו על דעתם שימצאו את עצמם בחקירה פומבית צולבת סביב התנהלות המערכת המדינית והביטחונית הישראלית בימים המתוחים של 2010, כשישראל התלבטה האם להנחית מתקפה צבאית על מתקני הגרעין של איראן. בפאנל ישבו הרמטכ"ל הישראלי לשעבר רב אלוף גבי אשכנזי, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר אלוף גיורא איילנד, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר האלוף עוזי דיין ובעלת הטור הבכירה קרולין גליק. את הפאנל הנחה עורך הג'רוזלם פוסט סטיב לינדי. העימות המדובר התפתח לקראת סוף הדיון, כשגליק, הידועה בעמדותיה הימניות-ניציות, טענה שבשנת 2010 שניים מהנוכחים כאן בפאנל קיבלו מהדרג המדיני פקודה להכין את הצבא למכה צבאית נגד איראן, וסירבו.
ראש המוסד דגן מיהר למחות ונכנס לעימות קולני עם גליק. "זו הייתה הוראה בלתי חוקית", אמר, "את לא יודעת מה היה שם".
גליק לא נשארה חייבת. "לידיעתך, משפטית, זהו תפקידם של ראש הממשלה ושר הביטחון בישראל להורות על פעולות שהן לטובת ההגנה הלאומית של המדינה", אמרה. היא האשימה את דגן ואשכנזי במצב הנוכחי שנתפס, על ידי הימין הישראלי, כדרך ללא מוצא. הפרשנות המתבקשת, לדבריה, היא שראשי זרועות הביטחון בישראל ביצעו בעצם פוטש שקט נגד הדרג המדיני ולא אפשרו לו להגשים את תכניות התקיפה הישראלית על מתקני הגרעין האיראניים, כפי שתוכננו במשך זמן רב.
האירוע הצית מחדש את הוויכוח הציבורי סביב הסוגיה בישראל. למחרת, בכנס הרצליה, שאלתי את הנשיא התשיעי של ישראל, שמעון פרס, על הסוגיה. "העיתונאית לא הייתה שם, מאיפה היא יודעת", זעם פרס, "אלה סוגיות שצריך לדון בהן בקבינט, לא בתקשורת ולא בפומבי".
