דרכו של דנון לאו"ם נסללה במרכז הליכוד
בסוף ספטמבר יגיע דני דנון לניו יורק לקראת מינויו לתפקיד היוקרתי של שגריר ישראל באו''ם, באחת התקופות המסובכות מבחינת ישראל בזירה הבינלאומית, כשעל הפרק אישור הסכם הגרעין בקונגרס. המינוי גרר סערה פוליטית - אבל האם דנון, יקיר המתנחלים, יצליח להתעלות על האגנדה הקיצונית ולהפוך לממלכתי?
שלוש פעמים מינה בנימין נתניהו את דני דנון חביב המתנחלים לתפקידים בכירים, למרות סלידתו ממנו ולמרות המבוכות וכאבי הראש הפוליטיים שגרם לו. כבר ב-2007 התריס דנון כלפי נתניהו, כשהתמודד מולו על ראשות הליכוד עם הסיסמה "דני דנון מימינך, ביבי".
אחרי בחירות 2013 מינה נתניהו את דנון – אז חבר כנסת צעיר יחסית אך בעל כוח פוליטי בליכוד, לתפקיד סגן שר הביטחון. אמנם שר הביטחון משה יעלון מידר אותו מפעילות המשרד, אבל דנון לא התרגש ושקד על המשך בניית כוחו הפוליטי בימין הקשה בליכוד. במבצע "צוק איתן" התרוצץ דנון בין ערוצי הטלוויזיה והסביר שראש הממשלה מנוהל על ידי השמאל ומדיניותו רופסת. נתניהו פיטר אותו [15 ביולי, 2014], אך הפיטורים הראוותניים דווקא שיחקו לידי דנון וחיזקו אותו בימין.
במשך חודשים נתניהו התעלם מדנון כשפגש בו. אבל אחרי בחירות 2015 מינה את הח"כ הנמרץ, שהפך בינתיים ליו"ר מרכז הליכוד, לשר המדע הטכנולוגיה והחלל בממשלתו, כשהוא מותיר את נאמנו ח"כ צחי הנגבי מחוצה לה. גם במקרה הזה נתניהו העניק לדנון את התפקיד ללא חדווה, כשהוא נכנע לכוחו הפוליטי הרב בימין הליכודי ובקרב המתנחלים.
ביום שישי האחרון [14 באוגוסט] נתניהו שידרג בשלישית את דנון, כשמינה אותו לשגריר ישראל באו"ם. נתניהו העדיף את דנון על פני מקורבו ונאמנו מזה שני עשורים השר אופיר אקוניס, כשגם הפעם השיקול הוא פוליטי עסקני – לדנון, מסתבר, יכולת מופלאה לטפס בסולם הבכירות רק בזכות העובדה שהפך, מבחינת ראש הממשלה, למטרד בתוך הליכוד. מרגע שדנון חשק במשרה היוקרתית, כך נתניהו השתכנע שרק טוב ייצא לו מכך. מבחינת נתניהו, טוב דנון מרוצה בניו יורק מאשר דנון מסנדל ומפריע בראש מרכז הליכוד.
