שובה של האימפריה הפרסית

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא ביום שני [21 בספטמבר] לפגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. באופן חריג, אולי חסר תקדים, לקח איתו נתניהו למפגש הפסגה במוסקבה את הרמטכ"ל הישראלי, רב אלוף גדי אייזנקוט, וגם את ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי.

ראשי ממשלות ישראלים לא גוררים איתם רמטכ"לים למפגשים מהסוג הזה. אף אחד לא מצפה מפוטין לשבת עם הגנרלים הישראלים על מפות ועל תצלומי אוויר. לצורך הצגת חומר מודיעיני אפשר להסתפק במזכיר הצבאי הצמוד לראש הממשלה, בדרגת אלוף. אפשר להביא את ראש חטיבת המחקר של אמ"ן. אבל נתניהו הלך בגדול, על כל הקופה: מפקד הצבא ומעריך המודיעין הלאומי.

ההערכה היא כי מניעיו של נתניהו מעורבים: ראשית, הזדמנות צילום ערב יום הכיפורים. המצב הביטחוני בישראל מתחיל להתערער, ירושלים בוערת ורקטות קסאם וגראד מתחילות "לטפטף" מעזה. כשנתניהו טס לשליחות ביטחונית דרמטית מול הדב הרוסי וגורר איתו את הרמטכ"ל ואת ראש אמ"ן, דמויות פופולאריות הנמצאת מעל לכל ספק בציבוריות הישראלית, זה מסייע לו לטפח את תדמית "מר ביטחון", שנסדקת מול המציאות.

הסיבה השנייה: איתות לוושינגטון. המעורבות הרוסית בסוריה מחדירה שחקן חדש ומפתיע למלחמת העולם בין הסונה לשיעה הניטשת על השטחים שהיו פעם סוריה ועל חלקים מעיראק, לבנון, תימן ומקומות נוספים. בעוד המערב מתלבט ומתחבט בייסורים קיומיים על איך עושים, מה עושים והאם עושים משהו נגד פראי האדם הללו, פוטין מגיע ומציב מגף רוסי מוצק על הקרקע, בעיבורה של סוריה, תוך הצהרה מהדהדת: "אנחנו כאן".