האם מחאת פעילות השלום תוביל למפגש בין נתניהו לאבו מאזן?

שבוע לאחר שסיימו את שביתת הרעב שלהן סמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, הוזמנו ב-1 בספטמבר פעילות "נשים למען שלום" לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. את הפגישה ארגן שליחו המיוחד, עו"ד יצחק מולכו, בעקבות פנייתה של פעילת התנועה ואחת ממייסדותיה, השופטת בדימוס סביונה רוטלוי. נשות התנועה פתחו בשביתת רעב במלאות שנה למבצע "צוק איתן" [יולי-אוגוסט 2014], שנה להקמת התנועה, בקריאה לנתניהו לקדם הסדר מדיני שיביא לקץ הסכסוך. שביתת הרעב נמשכה 50 ימים, כמניין המבצע בעזה בקיץ האחרון, והשתתפו בו כ-300 נשים וגברים, שהצטרפו למחאה, במשמרות מתחלפות במהלך חודשי הקיץ. כדי להעניק לשביתת הרעב הקשר לקיץ שעבר, הן קראו למחאתן, "צום איתן".

רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו הזמינה במהלך השביתה את הנשים לביתה, ובשיחה שהתפתחה ביניהן שאלה אותן היכן הנשים הפלסטיניות? אחר כך היא יעצה לנשות הארגון להפנות את מחאתן ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, על סרבנותו והדרך שבה בחר להחרים את ישראל.

איילת הראל, פעילת התנועה, סיפרה לאל-מוניטור כי לאוהל השביתה הגיעו בשבוע הראשון זיאד דרוויש ואליאס זנאנירי, אנשי "הוועדה הפלסטינית לאינטראקציה עם החברה הישראלית" בראשותו של חבר הנהגת הפת"ח מוחמד אלמדני, והציעו להן לפגוש את אבו מאזן. השניים סיפרו, כי אבו מאזן שמע על פעילות הנשים, והוא אף עוקב אחר מחאתן. אבל "נשים למען שלום" התעקשו לפגוש את נתניהו לפני שיפגשו את יו"ר הרשות.

היו מי שסברו שפגישה עם אבו מאזן ברמאללה, לפני שישמיעו את דבריהן לראש ממשלת ישראל, עלולה ליצור סדקים בהתארגנות שקמה ונועדה מלכתחילה ליצור גוף מאוחד של נשים מכל קצות הקשת החברתית הישראלית, ללא זהות פוליטית. לשם כך, התנועה אינה מעלה הצעות לפתרון הסכסוך, ולא עוסקת בסוגיות כמו פינוי התנחלויות, חלוקת ירושלים נושא והפליטים.