המחלוקת באשר לחופש הגדול בישראל היא ותיקה מאוד: כבר בראשית המאה ה-20 פנה יהודה ענתבי, מראשוני המורים בגליל ומנהל בית ספר בצפת, אל משפחת רוטשילד, בבקשה "להזיז" את החופש הגדול כך שבני האיכרים יהיו פנויים לסייע בקציר. אם לא יתאימו את החופשה הארוכה עפ"י דרישת החקלאות, חשש ענתבי, הורים רבים יחייבו את ילדיהם לוותר על הלימודים כי הקציר לא מחכה לאיש. את האנקדוטה הזו מספר ראש החוג למדיניות ומנהל החינוך בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ יזהר אופלטקה. "אל תחשוב שזה עניין חדש״, הוא אומר בחיוך.
כיוון ששנת הלימודים בישראל מותאמת ללוח השנה הלועזי ולא לזה העברי, השנה [2015] נפלו חגי תשרי על חודש ספטמבר. ההורים המותשים מחופשת הקיץ בת החודשיים של ילדיהם, נאלצו להתמודד עם עוד כחודש של חופשה. לא פשוט למצוא לילדים סידור לימי חופשות החגים, כשלהורים העובדים כבר אין ימי חופש זמינים.
סמיכות חופשות החגים לתום חופשת הקיץ שברה את ההורים, ובצדק: בגיליון ספטמבר האחרון של ״קשר עין״, ירחון ארגון המורים, שהוקדש לחופשות בישראל, הוסבר כי חופשת הקיץ בישראל אינה ארוכה ביחס למדינות אחרות, אולם ימי החופשה במהלך שנת הלימודים רבים בהרבה. כך יוצא שרק בליטא, מתוך 27 מדינות שנבדקו, הפער הממוצע בין ימי החופשה של ההורים המועסקים לימי החופשה של הילדים גדול יותר מאשר בישראל – שבה הפער הוא 76 ימים.
״החופש הגדול הפך לעול כלכלי ולמעמסה כבדה על ההורים העובדים במשק״, טוענת עצומה שהתפרסמה ברשת ועליה חתמו כ-23,000 בני אדם מאז 30 באוגוסט. עצומה נוספת, עליה חתמו כ-8,600 בני אדם בתוך עשרה ימים, פותחת במשפט ״מעמד הביניים קורס! די!״
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
