תסמונת בת היענה של הימין
הצהרותיו המדיניות הריקות מתוכן של נתניהו בוושינגטון וההחלטה התקדימית לסמן את מוצרי ההתנחלויות, מוכיחים שהחשש האמריקאי מסופו של פתרון שתי המדינות נובע מניתוח ריאלי של המצב. בממשלת הימין טומנים בינתיים את הראש בחול.
בתוך פחות משתי יממות השבוע בוושינגטון עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו מיני סערה בימין, כשהצהיר על מחויבותו לחזון שתי המדינות [9 בנובמבר] ורמז כי הוא שוקל מהלכים חד צדדיים בגדה [10 בנובמבר].
את ההצהרה הראשונה הוא נשא בתחילת פגישתו עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, בחלקה המצולם.
את האמירה השנייה והמפתיעה שיגר לעולם בכינוס של המכון הדמוקרטי-ליברלי בוושינגטון (CAP), כשהתוודה כי אינו פוסל צעדים של ישראל בגדה המערבית, אך אלו לדבריו חייבים להתאים לצורכי הביטחון של ישראל ולהיות מגובים בהבנות בינלאומיות – סייגים שהעניקו לדבריו משנה תוקף ורמזו על כך שלא מדובר בשליפה אלא במחשבה מעמיקה. האמירה המעניינת של נתניהו, בעיצומו של גל טרור וביקור בארה"ב, עשתה מיד כותרות באתרי החדשות – סוף סוף אמירה חדשה ונועזת מצד ראש הממשלה, שנדמה כי בשש וחצי השנים האחרונות הסתפק בעיקר בניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
העניין החד צדדי לא החזיק מעמד יותר מדי זמן באוויר. כעבור שעות ספורות, נתניהו הסביר באמצעות הפייסבוק כי אין לו "שום כוונה לפנות או לעקור יישובים, הטעות הזאת לא תחזור...לא דיברתי אמש בארה"ב על נסיגה חד צדדית, אלא על האפשרות של צעדים חד צדדיים, ודווקא כאלה שיחזקו את האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של ישראל אל מול הטרור".
