רק חברון תוכל לעצור את גל הטרור
הדרך היחידה לבלום את התגברות הטרור היוצא מחברון היא להקפיד על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות, ולפרוס כוחות ביטחון פלסטינים בעיר. אם תושג רגיעה, ניתן יהיה להחזיר את העיר לחיי שגרה – דבר שישפיע על כל הגדה.
מאז החל גל הטרור הנוכחי, כשבישראל עדיין מתעקשים כי אין מדובר באינתיפאדה אלא בגל חולף, ניסו במערכת הביטחון לנתח את מניעי הצעירים שיוצאים מדי יום לבצע פיגועים בישראל, לבנות חתך של פרופיל המחבל הממוצע, ולמפות את האזורים הנחשבים למוקד ההתקוממות העממית. מכוני המחקר של אמ"ן ושב"כ - אשר עוסקים בניתוח מאפייני גל הטרור שמתרחש ללא מטרייה של הארגונים הפלסטינים ואף כקריאת תיגר נגדם - אמורים לספק לדרג הפיקוד הבכיר של צה"ל והשב"כ כיוון כללי לבלימת גל המפגעים.
בניגוד לאינתיפאדה השנייה [2005-2000], הפעם אין לצה"ל מטרות ברורות שניתן לסמן כמוקדים לתכנון ולביצוע פיגועים. ולכן, כל מונחי הלחימה - לתקוף, להשמיד, להרתיע, ולסכל - אינם תקפים. אין מבוקשים ואין תשתית טרור שניתן לסמן, ולצה"ל לא נותר אלא לפעול באסטרטגיה של מגננה.
זה החל בפריסת כוחות גדולים והקמת מחסומים וחסמים בשכונותיה של מזרח ירושלים, אשר בתחילת גל הטרור יצאו רוב המפגעים משכונותיה. עתה נראה כי מוקד ההתנגדות העממית עבר לחברון. שתי הערים הללו הן מוקדים בוערים ורגישים. כל חוקר מודיעין מיומן יכול מין הסתם לשרטט ולהגדיר מה מניע תושבים צעירים של חברון וירושלים לצאת ולבצע פיגועים בישראל.
כך פרסם בשבוע שעבר [2 בנובמבר] מרכז המידע למודיעין וטרור על שם האלוף מאיר עמית מסמך מפורט (PDF) ובו ניסיון להרכיב פרופיל אחיד של המחבלים שביצעו את הפיגועים מאז תחילת חודש אוקטובר השנה. חוקרי המכון אספו מידע לגבי כל פיגוע שבוצע בשבועות האחרונים בישראל - מי ביצע אותו, מה גילו, מה מינו, ומאיזה אזור גיאוגרפי הוא יצא. מניתוח האירועים עולה כי נכון ליום פרסום המסמך 31 מחבלים מתוך 35 מבצעי הפיגועים בישראל (קרוב ל-90 אחוזים), הגיעו ממזרח ירושלים ומחברון. ההסבר לכך, כותבים חוקרי המרכז, הוא ששתי הערים הללו נמצאות במתח פוליטי, חברתי ודתי מתמיד בין ישראלים לפלסטינים; בשתיהן נמצאים אתרים קדושים ליהדות ולאסלאם (הר הבית ומערת המכפלה); בשתיהן רמת החיכוך בין הפלסטינים לאוכלוסייה הישראלית גבוהה ביותר, שכן הם חיים אלה לצד אלה, ברחובות סמוכים ובשכונות סמוכות.
