האם יסכימו הישראלים לוותר על פרטיותם?
בעוד כשלושה חודשים יסתיים פיילוט ממשלתי בדרך להקמת מאגר ביומטרי לכל אזרחי ישראל. בעוד מומחים לאבטחת מידע חוששים מדליפת מידע ומשימוש לרעה בנתונים, גם ע"י ממשלות עתידיות, ברשות לניהול המאגר מדגישים: המאגר אינו מיועד למעקב אחר אזרחים.
אחרי הפיגוע בפאריס [13 בנובמבר], הופצה ברשתות החברתיות קריקטורה המורכבת משלושה איורים, המציגים נערה שעל חצאיתה הכיתובLiberté (חופש) והיא אוחזת ברצועה דינוזאור עליו כתוב Sécurité (ביטחון). באיור השני הדינוזאור גדל והנערה נעשית קטנה, ובאיור השלישי הוא טורף אותה. הנמשל ברור: במצב של איום ביטחוני, יש הצדקה בעיני רבים לצמצם את חופש הפרט ולפגוע בזכויות האזרח – כדי לשמור על חייהם.
מבחינה זו, סיומו של פיילוט המאגר הביומטרי בישראל, במארס 2016, מגיע בתזמון מושלם: הציבור המבוהל וחרד מגל טרור עממי בלתי נגמר, עשוי לקבל בהכנעה פגיעה מרחיקת לכת בפרטיותו; גם אם יכולתה של זו לסייע במיגור הטרור נמצאת בסימן שאלה.
בדצמבר 2009 אושר בכנסת חוק ליצירת מאגר ביומטרי לכל אזרחי ישראל. נוכח החוק השנוי במחלוקת, השיק משרד הפנים ביולי 2013 פיילוט בו הוצע לאזרחים להעניק את המדדים הביומטריים (תמונת פנים וטביעת אצבע) בהתנדבות. הפיילוט אמור היה להימשך שנתיים, ובסיומו אמורה הייתה הממשלה להכריע אם להחיל את החוק על כל אזרחי ישראל.
בשל סמיכות מועד סיום הפיילוט לבחירות האחרונות, החליט שר הפנים סילבן שלום להאריך את הפיילוט עד מארס 2016. לפי השר שלום, נכון ליוני 2015 הצטרפו למאגר כ-730 אלף אזרחים. לטענת עו״ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, חלק מכך הושג תוך הטעיית האזרחים ואף בכפייה. טענות אלה נדחו על הסף על ידי הרשות לניהול המאגר הביומטרי.
