דילוג לתוכן העיקרי

הורדת הדגל בועידת הארץ: מהומה רבה על לא דבר

"משטרת הפטריוטיות" של הימין הופכת בזמן האחרון כל אירוע לגיטימי וסביר של השמאל הציוני לבגידה במולדת. העובדה שמארגני "ועידת הארץ" כיבדו את רגשותיו הלאומיים של סאיב עריקאת, אינה הופכת את העיתון לתועמלן של הפלסטינים.

Israeli President Reuven Rivlin addresses attendees at the "Haaretz Q: with New Israel Fund" event at The Roosevelt Hotel in the Manhattan borough of New York City, December 13, 2015. REUTERS/Andrew Kelly - RTX1YHSZ

את ישיבת הסיעה השבועית של "יש עתיד" ביום שני [14 בדצמבר], בחר היו"ר יאיר לפיד לפתוח בהתקפה ממוקדת על עיתון "הארץ"; זאת כיוון שהעיתון נעתר לדרישתו של סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית, להסיר את דגל ישראל מהבמה בעת שנאם בוועידת העיתון בניו יורק בנושא "שלום, דמוקרטיה וצדק חברתי".

לפיד הסביר בטון חמור, שהמעשה הוא בבחינת "אובדן סופי של כל סוג של גאווה לאומית על ידי השמאל הקיצוני. תתארו לכם איזה מהומה הייתה מתרחשת אילו דובר ישראלי היה מבקש להסיר את דגל פלסטין".

המונולוג של לפיד, שניתן כהצהרה לתקשורת, התווסף לרצף של גינויים – במקרה הטוב, או רע מזה – להסתה של ממש נגד נשיא המדינה ראובן ריבלין, שנאם בכנס.

הנשיא ריבלין, שמצא את עצמו שוב בעמדת התנצלות על מהלך שנתפש כשמאלני, נאלץ להסביר שלא שינה את דעותיו והוא עדיין איש ימין. "אינני שועה להערותיהם של כאלה ואחרים כאשר אני משתתף בכינוס 'הארץ'. לא באתי לכינוס של 'שוברים שתיקה', באתי לכינוס 'הארץ'. 'הארץ' הוא עיתון שאני קורא שבעים שנה כדי לדעת למה אני חושב נכון...ויחד עם זאת אני חושב שהוא אחד העיתונים החשובים לקיומה של הדמוקרטיה בישראל", ענה ריבלין לביקורת.

SUBSCRIBER EXCLUSIVE

Continue reading this exclusive analysis

Original reporting and analysis unavailable elsewhere. Subscribe to AL-MONITOR to read this story and access everything we publish