מי יציל את התיאטרון הלאומי הפלסטיני?
אלו ימיו הקשים ביותר של תיאטרון אל-חכוואתי, הפועל בירושלים המזרחית מאז 1977. חוב כספי עצום והמצב הביטחוני המעורער עלולים להביא לסגירתו. עאמר ח'ליל, המנהל האמנותי של התיאטרון: אני רוצה לתת לאנשים מקום להירגע מהמציאות המדכדכת.
תיאטרון אל-חכוואתי (בערבית: מספר הסיפורים) בירושלים המזרחית, הנחשב התיאטרון הלאומי הפלסטיני, ניצל לפני כשלושה שבועות [29 בנובמבר] מסגירה מיידית אחרי שהצליח לגייס שליש מסך חובותיו – שהם כ-600 אלף שקל. הנושים ובית המשפט הסכימו להעניק לתיאטרון ארכה לגיוס שאר הכסף.
גם לפני כשנה [2014] עמד התיאטרון בסכנת סגירה, כשעיריית ירושלים דרשה שיכסה חובות ארנונה בסך 3.5 מיליון שקלים. תרומות ומענקים של ארגונים ותומכים מרחבי העולם (בעיקר ארגונים אירופאים) הצילו אז את אל-חכוואתי.
המשבר הפיננסי שהתיאטרון חווה מזה שנים אינו המשוכה היחידה שהוא נדרש לעבור כדי לשרוד. ההתדרדרות הביטחונית בעיר והעובדה שממשלת הימין רואה בתיאטרון הוותיק שלוחה של הרשות הפלסטינית, אינם מבטיחים לו טובות. וכך, ממשבר למשבר, נאבקים מנהלי התיאטרון, עובדיו, שחקניו, תומכיו וידידיו (שהתמעטו עם השנים) כדי לשמור על הבית ולהגן עליו מפני הסערות סביבו.
אל-חכוואתי החל לפעול כתיאטרון חובבים [1977] בביתו של מייסדו פרנסואה אבו סאלם, והעלה בעיקר הצגות לילדי מזרח ירושלים. בהמשך התפתח והתרחב, ובשנת 1984 עבר התיאטרון למשכנו הייחודי סמוך למלון אמריקן קולוני. הגדרתו כתיאטרון הלאומי הפלסטיני מעמידה אותו באופן קבוע במסלול התנגשות עם הממסד הישראלי. ב-2009, למשל, הוציאה המשטרה צו סגירה לתיאטרון כדי למנוע את אירוע הפתיחה של פסטיבל הספרות הפלסטיני. השר לביטחון פנים לשעבר, יצחק אהרונוביץ', הסביר אז כי בהתאם לחוקי היישום של הסכם אוסלו אסורה כל פעילות של הרשות הפלסטינית בתחומי ירושלים.