בתקופה האחרונה הולך ומתרחב הפער בין נשיא המדינה ראובן ריבלין לבין הציבור החרדי. ריבלין נבחר לנשיאות [יוני 2014] בתמיכת חברי הכנסת החרדים. חלקם הצביעו עבורו בסיבוב ההצבעה הראשון, וכולם תמכו בו בסיבוב השני והמכריע. אבל כעת [דצמבר 2015] החרדים חשים, בדומה אולי לתחושת רבים בציבור הדתי-לאומי ימני בישראל, שריבלין בגד בהם.
במשך כל שנותיו בפוליטיקה, ריבלין תחזק תדמית של איש ירושלים מסורתי, אוהד חרדים, תומך היהדות האורתודוקסית, שמתנגד בכל לבו לרפורמים אותם כינה בעבר "עובדי אלילים". אבל מאז שנבחר לנשיא, ריבלין משיל מעליו בהדרגה את התדמית שסייעה לו לקבל את תמיכת החרדים, ומאמץ, לפחות מבחינתם, תפיסות שונות לגמרי.
כבר במשא ומתן הקואליציוני [מארס 2015] הוא דחק בנתניהו לצרף לממשלה מפלגות נוספות על חשבון החרדים, תוך שהוא רומז לכיוונה של מפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד, המובילה גישה לעומתית מול החרדים. לאחר מכן תקף ריבלין את ההסכם הקואליציוני של הליכוד עם יהדות התורה, ומתח ביקורת על הפטור מלימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים שנכלל בהסכם. בנוסף, תקף הנשיא את תיקון חוק הגיוס ועקץ: "הנימוק שהם חרדים – תירוץ. שיעשו שירות אזרחי".
הזיגזג לכאורה של הנשיא ריבלין בעניין הרפורמים הוא המקומם ביותר מבחינת החרדים. לאחר שהתנגד להם (לרפורמים) באופן מוצהר עד כה, במהלך ביקורו בבית הלבן [9 בדצמבר] הוא קיים את מעמד הדלקת נרות החנוכה לצדה של רבה רפורמית, ששרה את מילות הברכה בגרסה פמיניסטית-עכשווית ("שעשה ניסים לאבותינו ולאימותינו בימים ההם בזמן הזה").
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
