קבורתה של התוכנית לפיתוח המגזר הערבי
השרה גילה גמליאל השקיעה מאמץ אדיר בקידום "תוכנית היסטורית" שמקצה מיליארדים למגזר הערבי המקופח, אבל נתניהו נכנע לביקורת מימין ומיהר למצוא דרך מילוט. הסייגים שקבע כתנאי סף למימושה, קוברים כמעט סופית את התוכנית.
שלושה ימים נדרשו לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לחזור בו מתוכנית החומש לפיתוח המגזר הערבי, שקידמה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל מהליכוד. לפי התוכנית, שאושרה בישיבת ממשלה מיוחדת ב-30 בדצמבר 2015, יועברו לרשויות הערביות במהלך חמש שנות תקציב (2020-2016) סך של 15 מיליארד שקל לקידום ופיתוח תשתיות, בנייה ומגורים, תעסוקה, חינוך, תחבורה ציבורית ועוד.
מאז כניסתה לתפקיד [מארס 2015], פעלה השרה גמליאל לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר החינוך נפתלי בנט בחשיבותה של תוכנית מעין זו. אין זה פשוט לשכנע את שרי הממשלה הימנית הנוכחית להרים יד בעד תוכנית המעניקה סיוע מקיף ליישובים הערביים בישראל, ודאי לא בסכומים של מיליארדים, שעשויים להיגרע מתקציבים להתנחלויות.
בדרך גייסה השרה גמליאל את הנשיא ראובן ריבלין, שקידומם של ערביי ישראל קרוב ללבו ואת עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי, שהגישה המלצות ורעיונות לצמצום הפערים; היא גם קיימה פגישות עם חברי כנסת ערבים וראשי רשויות ערביות.
אחרי אינספור הסתייגויות ושלוש ישיבות ממשלה שהתפזרו ללא הצבעה, הגיעו גמליאל, כחלון ונתניהו לנוסח מוסכם להצבעה. כצפוי, אישור התוכנית בממשלה לא היה קל. שרי הבית היהודי נעדרו מהישיבה, כי ברור היה לשרים נפתלי בנט, איילת שקד ואורי אריאל שלא כדאי להם פוליטית להיות חתומים על תוכנית המעבירה כסף לאזרחים הערבים בישראל. איך ייראו בעיני מצביעיהם?
