ב-4 במארס התרחש באיסטנבול אירוע חריג ביותר, שלא לומר חסר תקדים. חבורת שוטרים צעדה לעבר מערכת זאמאן, כשבידיהם צו בית משפט המורה על תפיסתו של העיתון היומי הגדול ביותר בטורקיה. הם פיזרו את מאות המפגינים שהמתינו להם מחוץ למשרדי העיתון באמצעות גז מדמיע, נכנסו בכוח לבניין והשתלטו על חדר החדשות. תוך זמן קצר נודע לעורך הראשי עבדולחמיד ביליג'י כי פוטר. אתר האינטרנט של העיתון נסגר. בה בעת, הארכיון הדיגיטלי של העיתון, ובו כל הידיעות, הכתבות ומאמרי הדעה מ-27 השנים האחרונות – נמחק. עיתון שלם נחרב.
ההרס פינה מקום ליצירה חדשה. יממה לאחר שהמשטרה השלימה את השתלטותה על העיתון, שבאחרונה הפך ביקורתי ביותר נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ומשטרו, מצא את עצמו זאמאן עם קו מערכתי הפוך מבחינה פוליטית, בניהולו של נאמן שמונה על ידי הממשלה. עתה מהלל העיתון את ארדואן ואת "טורקיה החדשה" הנפלאה. במלים אחרות, זאמאן הפך לאחד מעשרות עיתונים טורקיים שמשימתם היחידה היא לתמוך בנשיא רב העוצמה ולהטיל אימה על יריביו.
החדשות הללו אולי היכו בהלם בעולם, אבל בטורקיה עצמה מעטים הופתעו. היה ברור שמדינה מתכוונת להשתלט על זאמאן ועל קבוצת התקשורת כולה, לרבות סוכנות הידיעות ג'יהאן, בדיוק כפי שקרה באוקטובר לקבוצת התקשורת "איפק", כשהעיתונים "בוגון" ו"מילט" שהיא מוציאה לאור נתפסו, והפכו בן לילה לתומכי ארדואן. כל ערוצי התקשורת הללו היו מזוהים עם תנועתו של פטהוללה גולן, ולציבור בטורקיה נאמר פעם אחר פעם שכל נכס בבעלותה של הקהילה הדתית הזאת יוחרם בידי המדינה
מי הפיץ את החדשות הללו? מכונת הפרופגנדה של השלטון עצמו עשתה זאת, במיוחד בעל טור בעיתון הפרו-ממשלתי סטאר, שהתפרסם באחרונה (לשמצה) בטורקיה כשופר של הממסד הביטחוני החדש. ג'אם קוג'וק כתב לעתים (ובשמחה) על ההשתלטות הקרבה ובאה של זאמאן.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
